יום שני, 17 ביולי 2017

סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (ז)

מפת הסיור

נחזור לרחוב הבוסתן בתחתית דרך סטלה מאריס. אנו בשוליה של המושבה הגרמנית. ב-1948 מינה ועד הדר הכרמל ועדה מיוחדת בת עשרה חברים שתפקידה להציע שמות עבריים לרחובות. תשאלו ודאי מה פשר "ההשתלטות" של ועד הכרמל על כלל חיפה. ובכן הייתה זאת תקופת מעבר עד הבחירות הרשמיות לעירייה שנערכו בפברואר 51 והוועד ראה עצמו כשליח כל הציבור העברי בחיפה. הוועדה ביקשה לשנות את שמה של המושבה לרחביה שכן "השם המוצע, רחביה, מבטא את רגש הנחמה של עם ישראל שזכה לראות במיגור שלטון העריצים של הגרמנים". מועצת העיר עשתה מה שעושה כל גוף שלטוני כשהוא רוצה למסמס את ההמלצות והקימה ועדה בת איש אחד - דוד הכהן (שעליו ועל משפחתו הענפה אקדיש אולי פרק שלם). שבתי לוי כעס על ועד הכרמל על שהחליט לצאת מגבולות השכונה וכך נשאר השם "המושבה הגרמנית".
המושבה הגרמנית-אמריקאית (שומאכר, אוקטובר 1869)

אם פניינו לכוון רחוב הגפן אזי משמאלנו רחוב יצחק שדה. בימיה הגרמנים של המושבה נקרא הרחוב "פעלד" (שדה בגרמנית) ובמסגרת עיברות שמות הרחובות ורצון לשמור איכשהו על צליל המקור נקבע השם. אנו נראה מספר דוגמאות דומות בהמשך. נמשיך ברחוב הגפן שנקרא על שם הגפנים אשר גידלו הטמפלרים על ההר (vine Straße). לימים הגיעו למסקנה שאין טעם בגידולם ומכרו את השטח (שרק חלקו היה שייך להם) לבהאים. Gartenstraße הפך, כמובן, לרחוב הגנים. במדריכים מסוימים רשום הסבר שגוי על הקשר לגנים הפרסים אך המפות שמתארות את האזור הרבה לפני הקמת הגנים מראות שלא כך הם פני הדברים. מימין רחוב הירוק. שוב רחוב ע"ש של אליהו הנביא שזה כינויו. יש טוענים שזה על שם הירוק שמסביב. בעיניי זהו הסבר מאולץ.
ניתן לדון רבות במודעה אך שימו לב לשם הרחוב

רחוב בית החולים נקרא כעת רחוב מאיר (רוטברג), מפקד ההגנה בחיפה. במפות המושבה הוא מופיע לפעמים כרחוב המזרח(י). מדוע בית חולים? כי שכן בו בית החולים של האחיות הבורומאיות. בראשיתו היה הבניין בי"ס חקלאי אך עד מהרה הפך למכון הרדג להכשרת מדריכי תיירות ומורי דרך. רחוב הרדיג נהפך לרחוב רד"ק.שוב ניסו לעברת תוך שמירת הצליל המקורי.
דבר 25.11.52

ניצב לרחוב הגפן (קרוב לנקודת המשטרה ברחוב) נמצא את "הכרמים" שאת הקשרו אין מה להסביר. במיני מפות שונות הוא מופיע כרחוב, סמטה ומורד ובעצם הוא רובו מדרגות. משום מה, נכון ליולי 2017, אין שום שלט רחוב ולפחות יש את בי"ס אלכרמה שהוא השם הערבי של הרחוב. הכרם היחיד שנשאר בחיפה הוא כרם פרטי ברחוב נתיב אופקים במה שכונה פעם שיכון הקצינים. אנו נפגוש בשם הזה שוב כשנגיע לאזור מלון דן-כרמל.
עוד בסביבה רחובות הפרסים ואירן (שנקרא במפה מ-1938 Baha) והם עדות לשכונת הפרסים (הבהאים) ששכנה בסמוך למושבה הגרמנית. גם כיום מצויים בו בתי המנהלת של הבהאים וביניהם ביתו של עבאס אפנדי וקבר רעיית נכדו. עבאס החליף במעלה רחוב הפרסים את הרחוב ע"ש האחיות הנזירות בעקבות ביה"ס שקיים ברחוב.
"הרובע הפרסי" במפת בדקר (תחילת המאה ה-20)

כעת נחזור להצטלבות של הגפן עם שדרות בן גוריון.
שדרות בן-גוריון נקראו שדרות הכרמל (או כרמל שטראסה או במפות המושבה מופיע לפעמים Hauptstrasse - רחוב ראשי) עד מותו של דוד בן-גוריון. דיירי שיכון ותיקי ההסתדרות (ברוממה) ביקשו לקרוא לרחוב בשיכונם על שם בן-גוריון עוד בחייו, אך הוא סירב לכך. הבקשה יצאה אל הפועל בסיכומו של דבר אחרי מותו והשכונה קרויה בשמה הרשמי רמות בן גוריון.

הכיכר בהצטלבות נקראת על שם אונסק"ו. זאת בעקבות הכרזת הארגון שהגנים הבהאים הם אתר מורשת עולמי. אחרי החלטת הארגון בהקשר לזיקתו של העם הפלסטיני למערת המכפלה החלו להישמע קולות בחיפה לעשות כמעשה שדרות הציונות, שראינו באחד הפרקים הקודמים, ולבטל את שם הכיכר.
ניצבת לבן-גוריון סמטת הכנסייה. עוד שם ששרד מימיה הטמפלרים של המושבה על הדרך שהובילה לכנסייה שכבר לא קיימת היום. במקור רחוב בילהרץ נקרא על משפחת בילהרץ שלה היו שייכים שלושת הבתים ברחוב. משום מה חשבו שהוא על שם תיאודור בילהרץ מאבחן מחלת הבילהרציה והשאירו את השם. על שלטי הרחוב, סופר על הד"ר הנכבד ולא על המשפחה. כיום, הבינו בעירייה את הטעות והחליפו את השלטים וכעת כתוב שהרחוב הוא על שם פרידיך ביילהארץ, בן העדה הטמפלרית.רחוב הופמן (עוד משפחה מן המושבה הגרמנית) שונה ב-1953 לרחוב מרדכי אנילביץ'. הרמן הפכו לשומאכר (נשארו במושבה..) מאדר (שהיה גנן המושבה) ללוחמי הגיטאות וואגנר לאנגל. כאן מדובר על יואל אנגל בעוד ברמת גולדה ישנו רחוב ע"ש יונה אנגל, מעסקני העיר.
מתוך חוברת רווחה לחייל הבריטי (אוגוסט 1945)
כדי להחזיר מעט עטרה ליושנה החליטו בעירייה לקרוא לאחת הרחבות - "רחבת הטמפלרים".

יום רביעי, 12 ביולי 2017

סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (ו)

מפת הסיור
זאב וילנאי, מדריך אי"י תרצ"ה, עמ' 172
בפרק הקודם עצרנו רגע לפני שירדנו בדרך סטלה מאריס. הדרך הייתה כביש האגרה הראשון בחיפה. הנזירים ששלטו בדרך דרשו, בעיקר מהטמפלרים, דמי מעבר. הם בנו לשם כך שני שערים בקצות הדרך ושם גבו את התשלום. השער התחתון מצולם בתמונות רבות אך לגבי העליון מצאתי רק עדויות על כך. האמת שלא ברור מדוע צריכים שני שערים ואי אפשר להסתפק באחד דו-כיווני. בכל מקרה השערים נהרסו בשנות ה-50 של המאה הקודמת כשנושא השימור היה מחוץ לתחום ההתעניינות של מרחיבי הכבישים.
השער בתחתית דרך סטלה מאריס

הקצה התחתון של הדרך מתחבר כיום (פעם זה לא היה כך) עם רחוב הברון הירש ליד רחוב הבוסתן שאליו עוד נחזור. נתינת השם להירש קיצרה את רחוב הגפן המוביל למושבה הגרמנית שבה נדון בפרק הבא. יש תחושה שהנצחתו באה כ"תשלום" על הנצחתו של רוטשילד בהמשך. רוטשילד זה הוא ג'יימס דה רוטשילד בנו של אדמונד ג'יימס דה רוטשילד שעל שמו שדרות הנדיב על רכס הכרמל.עוד במשפחה מונצח גם משה מונטיפיורי שהתחתן עם יהודית כהן, גיסתו של נתן מאיר רוטשילד, דודו של הנדיב הידוע ליד ביה"ח שנקרא, עד לפני שנים אחדות, על שם כל המשפחה.. ניתן לראות שלפני שיום (נתינת שם) רוטשילד נקראה הדרך ראס אל כרום. על הקשר בין ראס אל כרום ורחוב הגפן נדון כשנגיע לבת-גלים.


אם נמשיך עם שדרות רוטשילד נגיע לכיכר יד לבנים (גם כיום ע"פ מדריך רחובות חיפה של אמציה פלד) שרוב החיפאים קוראים לה כיכר לין על שם המרפאה הסמוכה. אמנם כבר יש בחיפה דרך בשם יד לבנים אך משום מה החליטו שגם הכיכר תהיה על שמם. מרפאת לין היא על שמו של ברוך לין, איש ההסתדרות שעל שמו גם בית לין בקיבוץ להבות חביבה. במפה רשמית מ-1954 עדיין נקראה הכיכר על שמו של אליהו. ממול המרפאה נמצאת כיכר מאירהוף, שהיא בעצם מרכז מסחרי, ע"ש יוסף מאירהוף. אולי גם פה היה עניין הנצחת נדיב?
מימין לשמאל: מח' המדידות 54, מח' המדידות 56, מדריך חיפה והסביבה 84

מכאן אנו ממשיכים בין שתי שכונות: קריית אליהו ,על שמו של אליהו הנביא שכבר ראינו באחד הפרקים הקודמים את קישורו לחיפה, וקריית אליעזר. בתחילה הייתה זאת שכונה אחת אך הוחלט להנציח את אליעזר קפלן וכך פוצלו השכונות. רחוב עמל הוא מעט יחודי באזורו. הרחובות מסביבו נקראים צה"ל, ההגנה, ניל"י וכו'. יצחק רפפורט, יו"ר השכונה בשנות ה-50, מספר בספרו של אלי נחמיאס על שכונת קריית אליעזר שכשהשכונה הייתה בחיתוליה התבטא אבא חושי שהארגון היהודי של תעשייני הכובעים בארה"ב מוכן להרים תרומה נאה ובלבד ששם הארגון יונצח איכשהו. התרומה הגיעה בסוף להסתדרות וכך נתקבע שם הרחוב. על פי מסמך שמפרט את הרחובות ששמותיהם שונו בהתאם להחלטת מועצת העיר בשנת 1953 נכתב הרחוב בשם "עמל (אמלגטייטד)" כלומר שם הארגון התורם נקבע בסוגריים. לא מצאתי החלטה אחרת שמצמצמת את השם ומאוד יכול להיות שזהו בעצם שמו עד היום.
עוד מונצח בשכונה מתתיהו הינדס. ככלל בחיפה מאוד אוהבים מנהלי בנקים. אני ספרתי כעשרה כאלו. אנו נרכז את רשימת בעלי המקצוע כבנקאים, רופאים וכו' בפרק מיוחד בעתיד.

יום שני, 3 ביולי 2017

סיור ברחובות בחיפה מבלי לקום מהכורסא (ה)

נחזור לפינת הבנקים והמגינים ונעלה במעלה ההר ברחוב צהיון על שמה של המשפחה שהתגוררה כאן. משמאלנו רחוב התשעים ושלוש. הרחוב נקרא על סיפור שככל הנראה לא אירע על 93 תלמידות יהודיות שהתאבדו על מנת לא להיאנס בידי חיילים גרמנים.
מכתבה האחרון של חיה פלדמאן  מתוך חוברת ה-93
לא רק בחיפה האמינו לסיפור אלא גם בתל-אביב, פתח ותקווה ונתניה ניתן השם לרחובות. בבני ברק בחרו להנציח את הסיפור בגן ה-93 בשכונת זיכרון מאיר.
התשעים ושלוש החליף את "הנזירות". כנראה אף אחד לא מאמין בשם החדש או שאולי זהו שוב מאבק על נרטיב. בכל מקרה כל הבתים ברחוב נושאים את השם נזירות. היחיד שמנסה ליישר קו הוא ביה"ס חיואר לחינוך אלטנרנטיבי שנושא שלט עם שני השמות. גם בוויז הוכנס השם השגוי.
הבניין כבר השתנה מאז הצילום

 שמן של הנזירות לא נעלם והוא השתמר בשמן של המדרגות המובילות לרחוב ראהבת (נזירות בערבית).
מאדאם ג'ירמן שעל שמה היה הרחוב לפני שנקרא רחוב הנזירות הייתה בעלת הבית (שעדין נותר עם רעפים) ששימש יותר מאוחר כקונסוליה האוסטרית בחיפה וכיום בבעלות משפחת כיאט שעל שמה כמובן רחוב כיאט.


בסוף הרחוב נפנה ימינה (אמנם נגד התנועה אך אנו בסיור אז מותר לנו) לרחוב כורי. משפחת ח'ורי (זהו התעתיק המודרני וכבר יש כמה בתים שעל חזיתם מוטבע השם החדש) היא משפחה ממוצא מארוני (שגם ליד כנסייתם יש רחוב על שמם של המרונים).וביתם היה במעלה הרחוב. מכאן הגענו לשדרות הציונות שעל האירוניה של שמות קצוותיה קראנו בפרק קודם. שדרות הציונות היא "דרך ההר" או "רחוב ההר" ובערבית "אלג'בל" (الجبل) שנפרצה על ידי הטמפלרים ממושבתם לשכונת כרמלהיים, כתחליף לדרך סטלה מאריס שנגיע אליה בהמשך. לאחר קום המדינה שונה השם לשדרות או"ם. בעקבות ההחלטה המשווה את הציונות לגזענות הוסב שם הרחוב כמקומות רבים בארץ.
נעלה בהר לפינת טשרניחובסקי-הנשיא. על הנשיא נדבר באחד הפרקים המאוחרים .בדרך נעבור במקביל לרחובות מוסול ואל בצרה שהם זיכרון לחברת IPC שמשרדיה שכנו בסמוך ברחוב הגפן ולשם החברה שכך קראו לחלק זה של רחוב הגפן. כמו שכבר ראינו עיראק הייתה מאוד נוכחת בימי המנדט בחיפה. עוד בסביבה, ליד הגן הפרסי, רחוב שפרה שכנראה כל בתיו מושכרים או שייכים לבהאים כי כל שלטי הבתים כתובים באנגלית. שאול טשרניחובסקי זכה להנצחה משולשת. הרחוב שלפנינו, שכונת רמת שאול ורחוב שאול בנו"ש. מאחר ונו"ש הייתה שכונה נפרדת מחיפה יש בה מספר רחובות "כפולים" ונדון על כך כשנגיע לדון בשמות רחובות השכונה. ניצב לרחוב טשרניחובסקי נמצא את רחוב זאב. רחוב זאב נקרא בעבר אל-באשיר. הסכימו פרנסי "חיפה האדומה" לקרוא לו על שם זאב ז'בוטינסקי אך רק בשמו הפרטי ורבים אינם יודעים על שם מי הוא נקרא. פרופ' מעוז עזריהו טוען שיש יותר רחובות בארץ ע"ש ז'בוטינסקי מאשר הרצל. אך אין הוא מציין אם בספירתו כלל רחובות כפולים ומשולשים (כמו בחיפה) על שמו של חוזה המדינה כך שאני לא בטוח שהוא צודק בקביעתו זאת. לאחרונה שמו שלט המציין את שמו המלא של ז'בוטינסקי כחלק ממגמה כוללת בעיר.
כל הרכס נקרא בעבר "כרמל צרפתי" על שם המנזר בסטלה מאריס שקיבל את חסות ממשלת צרפת. עם התקדמות הבנייה חולק הרכס לתתי-שכונות. על מנת לשמר את הניחוח הצרפתי וגם בגלל התחממות היחסים של מדינת ישראל עם צרפת עד ימי האמברגו, רבים מרחובות השכונות נקראים ע"ש דמויות צרפתיות כאמיל זולא, דרייפוס, הבסטיליה, כרמיה, מרסיי, פייר קינג ורודן.
סביב אותו צומת תעתיקים שונים בערבית ובאנגלית

יום שבת, 24 ביוני 2017

סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (ד')


בפרק הקודם עצרנו בכיכר ההגנה (פינת אלנבי - המגינים). עוד רחוב שמתנקז לצומת הוא רחוב שיבת ציון. בתחילה נקרא הרחוב "החדש". כבר נתקלנו בשם הזה כשהיה רחוב אחר - חדש. אין הדבר צריך להפתיע. רחובות רבים נקראו בתחילה על פי תפקודם (ביה"ס, בתי המשפט) או ע"פ שמם של אלו שהתגוררו בהם (חמרה שכבר נתקלנו בו).

מספר הטלפונים 1932


לאחר מכן נקרא הרחוב על גנרל סטאנטון, מושל הצפון.
מקור: אתר גדוד 22




מאחר וזה האחרון היה פחות אהוד על היהודים בחיפה שונה השם לשיבת ציון. כפי שנכתב בפרקים קודמים - שם רחוב הוא לפעמים מאבק על נרטיב. אחת הנגריות ברחוב שומרת על השם הישן.

נמשיך בשדרות המגינים עד רחוב עין-דור. ברחוב שכן ראינוע/קולנוע מפורסם.עד כדי כך מפורסם שמשרד סלומון ליפשיץ. מוסד חיפאי ידוע פרסם את כתובתו על פי מיקום הקולנוע. גם יעקב סלומון, מייסד המשרד, הונצח שנים מאוחר יותר ברחוב על שמו.
באדיבות עו"ד אילן גולדנברג
 המרכז המסחרי החדש המוזכר במכתב לעיל בא להחליף את המרכז המסחרי החדש הקודם שנהפך לישן. עם השנים נבנה גם בהדר מרכז חדש אשר נגיע אליו בהמשך סיורנו.
רחוב הבנקים והרחובות הסמוכים אליו חשבון, פיקדון והנאמנים היוו את המרכז הבנקאי של העיר בימי הבריטים ובשנים הראשונות שלאחר קום המדינה. בין הבנקים היה גם בנק הולנד שבו עבד ראול וולנברג, שעל שמו רחוב ברמת אשכול, שהתגורר ברחוב ארלוזורוב. גם על הבית שבו התגורר וגם על הבית שבו עבד תלויים שלטים המציינים זאת. בנימה אישית: בבנק עבד גם דודי, אשר, וממנו יש לי תצלום נפלא של עובדי הבנק כשהוא ניצב ליד ולנברג. כמובן הוא עוד לא ידע שהאיש הצעיר העומד משמאלו יכנס לספרי ההיסטוריה. בנקים נוספים שפעלו ברחוב היו בנק דרום אפריקה, בנק יפת, בנק ליצוא, הבנק לסחר חוץ (כיום הבנק הבינלאומי), בנק קופת אחווה, בנק איגוד, בנק כללי. בקצה הרחוב שכן עד 2017 בנק מרכנתיל שמקורו בבנק חיפאי. לפני מספר שנים פורסם שוועדת השמות רוצה להוסיף שמות לסימטאות השונות בתוך המתחם עם שמות כעו"ש. בינתיים עוד לא התקבלה החלטה. במתחם שם רחוב אחד חריג - רחוב שרה. בניגוד למה שנטען במספר ספרים שם הרחוב (על פי זכרונות שבתי לוי) נקרא על שם אמין שרה. ב-1931 נודע לפרנסי חיפה העברית שהשטח בין רחוב יפו לרחוב אלנבי (גן "אינשירוטק" = גן התענוגות) והנמצא בידי יורשי סלים חורי מושכן לאמין שרה מסוריה בשל חובות. היהודים ביקשו לקנות את השטח תמורת 53000 לירות פלישטינאיות. נקבע שהסכום יחולק לשנתיים. אך היהודים לא הצליחו לשלם את התשלומים במועדם, ואמין שרה הסכים לפרוס את התשלומים. לאות הוקרה נקרא הרחוב על שמו, ולימים היה "רחוב ליליינבלום החיפאי". הסברה שהשם נקבע על שם שרה אמין שיסדה אכסניה בחיפה ב-1837 שגוייה. אגב, ליליינבלום הונצח ברחוב מל"ל.

יום שישי, 16 ביוני 2017

סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (ג')

נחזור לכיכר פייסל ונלך במקביל לדרך העצמאות. אנו בתוך העיר העתיקה של חיפה. כאן ליד מסגד אל-ג'רינה היה רחוב הבזאר (או השוק או market st. תלוי באיזו שפה בחרת לקרוא לו). זה היה המרכז המסחרי של העיר והוא הוביל בין שערי העיר.
מתוך ספרו של אריה מהולל

כיכר פריז נקראה בתחילה כיכר חמרה (וגם הרחוב על שם בעלי הקרקע) או סאחת אל חנטיר (כיכר העגלות). הכיכר שימשה כתחנת התחבורה הציבורית של חיפה, בתחילה עגלות ואח"כ אוטובוסים.

לרחוב שחצה את העיר העתיקה קראו גם "דרך אומיה" על שם בית אומיה  רחוב נתנזון של היום ליד בניין צים הוא בערך על אותו תוואי. פעילי שמאל אוהבים מדי פעם לשנות את השילוט. בחלקה המערבי של העיר נקרא הרחוב "סוק אל-אביאד", על שם בעלי הקרקע.
מסיור "זוכרות"


 עם הפעלת הכרמלית שונה שם הכיכר לפריז, על שם הצרפתים שבנו אותה. בקום המדינה רצתה ועדת השמות לתת לכיכר את השם בנימין זאב הרצל. אך מאחר וכבר יש את רחובות הרצל, פינת הרצל והרצליה החליטו לא לשנות את השם. גם רחוב תל אביב בעצם הוא על שמו של הרצל כי זהו שם ספרו אלטנוילנד בתרגומו של סוקולוב שגם על שמו יש רחוב. בחיפה בניגוד לתל אביב (חיפה->נמיר) לא הוחלף השם.

מכאן שוב התפצלות - לשדרות המגינים ולרחוב נתנזון. על נתנזון דיברנו בפרק הקודם. שדרות  המגינים החליף את רחוב קינג ג'ורג'. נקל לראות שבחיפה, בניגוד לתל-אביב וירושלים, עוברת השם.

הרחוב נקרא בתחילה "הדרך הראשית" וב-1935 שונה שמו לכבוד יובלו של המלך. הצעתה של ועדת השמות הראשונה הייתה לקרוא לרחוב זה "עצמאות" כניגוד לשלטון, אך לבסוף העצמאות נדדה, כאמור, על חשבונם של כל המלכים.
מפת הרץ-שקמוני 1934
בכיכר ההגנה מתחילה דרך אלנבי. לפני הנצחת המצביא, שעל שמו גם רחוב מגידו בכרמל, נקראה הדרך פשוט "הדרך אל המנזר" או סתם "דרך המנזר". המנזר - הוא כמובן מנזר סטלה מאריס.
לכיכר היו כמה שמות - רחוב פריר ששמו שונה בהמשך היה על שם בית הספר פריר של הכרמיליטים. וגם סתם כיכר אלנבי.
בניין סאלם בכיכר (השעון כבר איננו)
סיכום העירייה

יום שבת, 22 באפריל 2017

סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (ב')

את סיורנו הפסקנו במסגד האיסתקלל / כיכר פייסל. מכאן יוצאים שני רחובות.
רחוב פלי"ם ששמו ניתן לו כחלק ממערך רחובות שבאים לתאר את המאבק על חיפה באפריל 48. על מנת להדגיש את כוחות ההגנה שלחמו הונצחו "הגיבורים" שהחליף את צלאח א-דין , כיכר ההגנה, המגינים, חטיבת כרמלי (כמו גם גדודיה גשר גדוד 22 וגשר גדוד 21)  וגם הפלמ"ח ברוממה. על השמות הקודמים של המקומות נדון כשנגיע אליהם בהמשך.

דרך העצמאות נקראה בתחילה רחוב המלכים (Kingsway) והוחלפה ביום העצמאות השלישי. זהו הרחוב היחידי בחיפה, ואחד המעטים בארץ, שבו מספור הבתים הוא "הפוך", כלומר המספרים הזוגיים עולים בצידו השמאלי של הרחוב. בישראל נהוגה השיטה שאם אתה עולה במעלה הרחוב המספרים הזוגיים עולים מימין והאי-זוגיים משמאל. כמובן שאם אתה הולך הפוך אז כל השיטה הפוכה. כאן משום מה (מסיבה שלא מצאתי לה סימוכין) החליטו הפוך. אולי בגלל שכל הרחוב הוא בעצם קטע מיובש.


מהתצוגה בבניין של עו"ד הפלר
רחוב הסראיה נמצא באזור שבו הייתה הסראיה - בניין הממשל הראשון של חיפה. פרופ' יוסי בן ארצי, חוקר חיפה, דחף לקביעת השם כשהיה חבר ועדת השמות העירונית. בשנים האחרונות ישנה מגמה להושיט יד לעברה של חיפה. דוגמא לכך היא רחוב מעלה השחרור שנקרא לפני קום המדינה (ועדיין נקרא כך על ידי ותיקי חיפה) רחוב הבורג' היות שהוביל מבורג' א-סלאם (המצודה של דאהר אל עומר) שהיה במקום בו שוכן גן הזיכרון של היום אל העיר ששכנה באזור ככר פריז-קריית הממשלה של ימינו. בישיבת הוועדה לעניינים כלליים ושמות לרחובות ב-16 במאי 1951 שדנה בסוגיה הציע אחד המשתתפים לקרוא לרחוב "המצודה" אך דעתו לא התקבלה. בספרו מדריך א"י קורא זאב וילנאי לרחוב "המבצר".
בשל הנטייה לחזור מעט אל העבר הוחלט לקרוא לכיכר המחברת את "שיבת ציון" ו"מעלה השחרור" בשם אל-בורג'.
כמובן ששרטט השלטים לא יכל שלא לטעות בכתיב.



בצד דרך העצמאות נבנה המרכז המסחרי החדש שלימים יהפוך ל"ישן". רחוב נתן קייזרמן (שגם על שם בנו, אורי קיסרי, ישנו רחוב) נקרא לפנים רחוב מערב. קיזרמן היה מנהלו של אפ"ק בחיפה שמשכנו בפינת הרחוב בבית שתוכנן על ידי אלכסנדר ברוולד (ושע"ש רחוב בהדר אך עוד נגיע אליו). עוד מנהל מונצח ברחוב הניצב נתנזון - שגזל, ב-1946, מדרך יפו את תחילתה והיא מתחילה כעת מ-19 ו-24. רחוב מזרח נקרא כעת רחוב נחום (דוברין), ורחוב המרכז - אהרון או בשמו המלא משה אהרון (מכליס). ישנם שני רחובות בחיפה בשם אהרון - זה האחרון וגם סמטת אהרון באחוזה. רחוב הדקלים הוסב לכבודה של קהילת סלוניקי - הלא הם הסוורים שהובאו ע"י אבא חושי (שכמובן גם ע"ש רחוב שעוד נגיע אליו) ועדיין ניתן לראות את המרפסת הסגורה בפינת הרחובות דוברין וקהילת סלוניקי ששימשה לארון הקודש של ביה"כ של הקהילה.
וכך זה נראה במפת תכנון עיר

 מיד אחר כך ניתן השם לרחוב הניצב לקפטן סטיב. מעניין לציין שגם בעיר פורטוגלטה שבחבל הבסקים, שבמשך שנים נחשבה בטעות כמקום הולדתו, נקרא על שמו רחוב.
שלט הרחוב בספרד


טקס הסרת הלוט עם משפחתו





הציטוט אמנם מדבר על קפטן איטלקי אך הרעיון דומה





סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (ז)

מפת הסיור נחזור לרחוב הבוסתן בתחתית דרך סטלה מאריס. אנו בשוליה של המושבה הגרמנית. ב-1948 מינה ועד הדר הכרמל ועדה מיוחדת בת עשרה חברים ...