יום שבת, 24 ביוני 2017

סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (ד')


בפרק הקודם עצרנו בכיכר ההגנה (פינת אלנבי - המגינים). עוד רחוב שמתנקז לצומת הוא רחוב שיבת ציון. בתחילה נקרא הרחוב "החדש". כבר נתקלנו בשם הזה כשהיה רחוב אחר - חדש. אין הדבר צריך להפתיע. רחובות רבים נקראו בתחילה על פי תפקודם (ביה"ס, בתי המשפט) או ע"פ שמם של אלו שהתגוררו בהם (חמרה שכבר נתקלנו בו).

מספר הטלפונים 1932


לאחר מכן נקרא הרחוב על גנרל סטאנטון, מושל הצפון.
מקור: אתר גדוד 22




מאחר וזה האחרון היה פחות אהוד על היהודים בחיפה שונה השם לשיבת ציון. כפי שנכתב בפרקים קודמים - שם רחוב הוא לפעמים מאבק על נרטיב. אחת הנגריות ברחוב שומרת על השם הישן.

נמשיך בשדרות המגינים עד רחוב עין-דור. ברחוב שכן ראינוע/קולנוע מפורסם.עד כדי כך מפורסם שמשרד סלומון ליפשיץ. מוסד חיפאי ידוע פרסם את כתובתו על פי מיקום הקולנוע. גם יעקב סלומון, מייסד המשרד, הונצח שנים מאוחר יותר ברחוב על שמו.
באדיבות עו"ד אילן גולדנברג
 המרכז המסחרי החדש המוזכר במכתב לעיל בא להחליף את המרכז המסחרי החדש הקודם שנהפך לישן. עם השנים נבנה גם בהדר מרכז חדש אשר נגיע אליו בהמשך סיורנו.
רחוב הבנקים והרחובות הסמוכים אליו חשבון, פיקדון והנאמנים היוו את המרכז הבנקאי של העיר בימי הבריטים ובשנים הראשונות שלאחר קום המדינה. בין הבנקים היה גם בנק הולנד שבו עבד ראול וולנברג, שעל שמו רחוב ברמת אשכול, שהתגורר ברחוב ארלוזורוב. גם על הבית שבו התגורר וגם על הבית שבו עבד תלויים שלטים המציינים זאת. בנימה אישית: בבנק עבד גם דודי, אשר, וממנו יש לי תצלום נפלא של עובדי הבנק כשהוא ניצב ליד ולנברג. כמובן הוא עוד לא ידע שהאיש הצעיר העומד משמאלו יכנס לספרי ההיסטוריה. בנקים נוספים שפעלו ברחוב היו בנק דרום אפריקה, בנק יפת, בנק ליצוא, הבנק לסחר חוץ (כיום הבנק הבינלאומי), בנק קופת אחווה, בנק איגוד, בנק כללי. בקצה הרחוב שכן עד 2017 בנק מרכנתיל שמקורו בבנק חיפאי. לפני מספר שנים פורסם שוועדת השמות רוצה להוסיף שמות לסימטאות השונות בתוך המתחם עם שמות כעו"ש. בינתיים עוד לא התקבלה החלטה. במתחם שם רחוב אחד חריג - רחוב שרה. בניגוד למה שנטען במספר ספרים שם הרחוב (על פי זכרונות שבתי לוי) נקרא על שם אמין שרה. ב-1931 נודע לפרנסי חיפה העברית שהשטח בין רחוב יפו לרחוב אלנבי (גן "אינשירוטק" = גן התענוגות) והנמצא בידי יורשי סלים חורי מושכן לאמין שרה מסוריה בשל חובות. היהודים ביקשו לקנות את השטח תמורת 53000 לירות פלישטינאיות. נקבע שהסכום יחולק לשנתיים. אך היהודים לא הצליחו לשלם את התשלומים במועדם, ואמין שרה הסכים לפרוס את התשלומים. לאות הוקרה נקרא הרחוב על שמו, ולימים היה "רחוב ליליינבלום החיפאי". הסברה שהשם נקבע על שם שרה אמין שיסדה אכסניה בחיפה ב-1837 שגוייה. אגב, ליליינבלום הונצח ברחוב מל"ל.

יום שישי, 16 ביוני 2017

סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (ג')

נחזור לכיכר פייסל ונלך במקביל לדרך העצמאות. אנו בתוך העיר העתיקה של חיפה. כאן ליד מסגד אל-ג'רינה היה רחוב הבזאר (או השוק או market st. תלוי באיזו שפה בחרת לקרוא לו). זה היה המרכז המסחרי של העיר והוא הוביל בין שערי העיר.
מתוך ספרו של אריה מהולל

כיכר פריז נקראה בתחילה כיכר חמרה (וגם הרחוב על שם בעלי הקרקע) או סאחת אל חנטיר (כיכר העגלות). הכיכר שימשה כתחנת התחבורה הציבורית של חיפה, בתחילה עגלות ואח"כ אוטובוסים.

לרחוב שחצה את העיר העתיקה קראו גם "דרך אומיה" על שם בית אומיה  רחוב נתנזון של היום ליד בניין צים הוא בערך על אותו תוואי. פעילי שמאל אוהבים מדי פעם לשנות את השילוט. בחלקה המערבי של העיר נקרא הרחוב "סוק אל-אביאד", על שם בעלי הקרקע.
מסיור "זוכרות"


 עם הפעלת הכרמלית שונה שם הכיכר לפריז, על שם הצרפתים שבנו אותה. בקום המדינה רצתה ועדת השמות לתת לכיכר את השם בנימין זאב הרצל. אך מאחר וכבר יש את רחובות הרצל, פינת הרצל והרצליה החליטו לא לשנות את השם. גם רחוב תל אביב בעצם הוא על שמו של הרצל כי זהו שם ספרו אלטנוילנד בתרגומו של סוקולוב שגם על שמו יש רחוב. בחיפה בניגוד לתל אביב (חיפה->נמיר) לא הוחלף השם.

מכאן שוב התפצלות - לשדרות המגינים ולרחוב נתנזון. על נתנזון דיברנו בפרק הקודם. שדרות  המגינים החליף את רחוב קינג ג'ורג'. נקל לראות שבחיפה, בניגוד לתל-אביב וירושלים, עוברת השם.

הרחוב נקרא בתחילה "הדרך הראשית" וב-1935 שונה שמו לכבוד יובלו של המלך. הצעתה של ועדת השמות הראשונה הייתה לקרוא לרחוב זה "עצמאות" כניגוד לשלטון, אך לבסוף העצמאות נדדה, כאמור, על חשבונם של כל המלכים.
מפת הרץ-שקמוני 1934
בכיכר ההגנה מתחילה דרך אלנבי. לפני הנצחת המצביא, שעל שמו גם רחוב מגידו בכרמל, נקראה הדרך פשוט "הדרך אל המנזר" או סתם "דרך המנזר". המנזר - הוא כמובן מנזר סטלה מאריס.
לכיכר היו כמה שמות - רחוב פריר ששמו שונה בהמשך היה על שם בית הספר פריר של הכרמיליטים. וגם סתם כיכר אלנבי.
בניין סאלם בכיכר (השעון כבר איננו)
סיכום העירייה

יום שבת, 22 באפריל 2017

סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (ב')

את סיורנו הפסקנו במסגד האיסתקלל / כיכר פייסל. מכאן יוצאים שני רחובות.
רחוב פלי"ם ששמו ניתן לו כחלק ממערך רחובות שבאים לתאר את המאבק על חיפה באפריל 48. על מנת להדגיש את כוחות ההגנה שלחמו הונצחו "הגיבורים" שהחליף את צלאח א-דין , כיכר ההגנה, המגינים, חטיבת כרמלי (כמו גם גדודיה גשר גדוד 22 וגשר גדוד 21)  וגם הפלמ"ח ברוממה. על השמות הקודמים של המקומות נדון כשנגיע אליהם בהמשך.

דרך העצמאות נקראה בתחילה רחוב המלכים (Kingsway) והוחלפה ביום העצמאות השלישי. זהו הרחוב היחידי בחיפה, ואחד המעטים בארץ, שבו מספור הבתים הוא "הפוך", כלומר המספרים הזוגיים עולים בצידו השמאלי של הרחוב. בישראל נהוגה השיטה שאם אתה עולה במעלה הרחוב המספרים הזוגיים עולים מימין והאי-זוגיים משמאל. כמובן שאם אתה הולך הפוך אז כל השיטה הפוכה. כאן משום מה (מסיבה שלא מצאתי לה סימוכין) החליטו הפוך. אולי בגלל שכל הרחוב הוא בעצם קטע מיובש.


מהתצוגה בבניין של עו"ד הפלר
רחוב הסראיה נמצא באזור שבו הייתה הסראיה - בניין הממשל הראשון של חיפה. פרופ' יוסי בן ארצי, חוקר חיפה, דחף לקביעת השם כשהיה חבר ועדת השמות העירונית. בשנים האחרונות ישנה מגמה להושיט יד לעברה של חיפה. דוגמא לכך היא רחוב מעלה השחרור שנקרא לפני קום המדינה (ועדיין נקרא כך על ידי ותיקי חיפה) רחוב הבורג' היות שהוביל מבורג' א-סלאם (המצודה של דאהר אל עומר) שהיה במקום בו שוכן גן הזיכרון של היום אל העיר ששכנה באזור ככר פריז-קריית הממשלה של ימינו. בישיבת הוועדה לעניינים כלליים ושמות לרחובות ב-16 במאי 1951 שדנה בסוגיה הציע אחד המשתתפים לקרוא לרחוב "המצודה" אך דעתו לא התקבלה. בספרו מדריך א"י קורא זאב וילנאי לרחוב "המבצר".
בשל הנטייה לחזור מעט אל העבר הוחלט לקרוא לכיכר המחברת את "שיבת ציון" ו"מעלה השחרור" בשם אל-בורג'.
כמובן ששרטט השלטים לא יכל שלא לטעות בכתיב.



בצד דרך העצמאות נבנה המרכז המסחרי החדש שלימים יהפוך ל"ישן". רחוב נתן קייזרמן (שגם על שם בנו, אורי קיסרי, ישנו רחוב) נקרא לפנים רחוב מערב. קיזרמן היה מנהלו של אפ"ק בחיפה שמשכנו בפינת הרחוב בבית שתוכנן על ידי אלכסנדר ברוולד (ושע"ש רחוב בהדר אך עוד נגיע אליו). עוד מנהל מונצח ברחוב הניצב נתנזון - שגזל, ב-1946, מדרך יפו את תחילתה והיא מתחילה כעת מ-19 ו-24. רחוב מזרח נקרא כעת רחוב נחום (דוברין), ורחוב המרכז - אהרון או בשמו המלא משה אהרון (מכליס). ישנם שני רחובות בחיפה בשם אהרון - זה האחרון וגם סמטת אהרון באחוזה. רחוב הדקלים הוסב לכבודה של קהילת סלוניקי - הלא הם הסוורים שהובאו ע"י אבא חושי (שכמובן גם ע"ש רחוב שעוד נגיע אליו) ועדיין ניתן לראות את המרפסת הסגורה בפינת הרחובות דוברין וקהילת סלוניקי ששימשה לארון הקודש של ביה"כ של הקהילה.
וכך זה נראה במפת תכנון עיר

 מיד אחר כך ניתן השם לרחוב הניצב לקפטן סטיב. מעניין לציין שגם בעיר פורטוגלטה שבחבל הבסקים, שבמשך שנים נחשבה בטעות כמקום הולדתו, נקרא על שמו רחוב.
שלטא הרחוב בספרד


טקס הסרת הלוט עם משפחתו





הציטוט אמנם מדבר על קפטן איטלקי אך הרעיון דומה





יום שני, 17 באפריל 2017

סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (א')


את סיורנו נתחיל בתחנת חיפה מזרח - תחנת הרכבת הראשונה בחיפה.
הרחוב נקרא בשמות רבים שכולם מזכירים את התחנה שהייתה חלק מרכבת העמק.
במפות הנדסה של עיריית חיפה נקרא הרחוב station.
ממש bahnhofstrasse החיפאיי
 בחוברת מידע שהוצאה לטובת החיילים הבריטיים כבר "עוברת" השם (לשם רחוב התחנה באותיות לועזיות).
חלק מהתושבים קראו לרחוב רחוב החג'אז' וישנן עדויות שגם נקרא רחוב פייסל ע"ש פייסל הראשון שאת הפסל לכבודו עדיין ניתן לראות בסמוך. פייסל אמנם נשאר כשם הצומת וגם אחיו האמיר עבדאללה מונצח ברחוב קרוב.
בבגדד ישנו רחוב חיפה שגם בו יש צומת הנושא את שמו של פייסל. בכל מקרה ב-1954 עוברת שם הרחוב החיפאי. הוועדה לתרבות, אמנות ושמות של העירייה הציעה את קרן היסוד לרחוב זה, אבל כנס חטיבת גולני בעיר הכריע לטובת גולני. הקרן לא קופחה ושמה נקבע לרחוב ברוממה.
קרדיט: הארכיון הציוני

 אמיל חביבי כתב על החלפת השם בספרו "אח'טיה": "כיכר המלך פייסל, בפתח תחנת הרכבת החיג'זית, הייתה לרחוב חטיבת גולני. אלא שבערבית נכתב השם,כמו ברוב השלטים במדינה, בכתיב ערבי לקוי ומשובש, לאמור, "ח'טיבאת ג'ולאני", שפירושו הארוסות של גולני. ואני, עוד בטרם קניתי לי את הידע הצבאי הדרוש, סבור הייתי שגולני זה הוא דון ז'ואן עברי שיש לו מאהבות הרבה ומפאת הנימוס הן נקראות ארוסות".
חביבי בעצם מתאר כאן את סוגיית השיום (מתן שם) לרחובות או מקומות.המאבק על השמות הוא בעצם המאבק על הנרטיב וכמו שנראה בהמשך סיורנו העניין מטריד עד היום צדדים. בכל מקרה חביבי עצמו לא קופח ועל שמו כיכר. לא בטוח שאלו שהחליטו על מתן השם ראו את האירוניה שדרך הציונות מתחילה (בערך) ברחוב שניים בנובמבר (יום הצהרת בלפור) ומסתיימת באמיל חביבי.
רחוב עיראק הסמוך הוחלף ב"קיבוץ גלויות". בשנות המנדט נקרא לעיתים הרחוב איסטיקלל (עצמאות בערבית) כשם המסגד לידו. ועדת השמות הראשונה של העירייה חשבה לקרוא לרחוב "עולי בבל" וכך לשמור במעט על עיראק, אך לבסוף נבחר השם הכללי. גם היום ישנם גורמים המנסים להחזיר את שם הרחוב ומדי פעם "יוצאים למבצעים" להחזרת השם.
ממיזם "זוכרות"
העצמאות של איסתיקלל עברה כמובן לרחוב סמוך ולעצמאות של עם אחר.
שם רחוב הוא לא רק מאבק בין תנועות לאומיות ניצות. למשל רחוב חת"ם סופר ניתן לאחד הרחובות באזור אך פרנסיה החרדים של העיר "לא אהבו" את המיקום והוא הועבר לאזור אחר שבו ריכוז של שמות רבנים תוך כדי "דריסת" שם אחר (מדרגות גאולה דרומית) ובמקומו נקבע השם "הקטר" כהד לרחוב התחנה.

רחוב הפלי"ם גם הוא הוחלף כמה פעמים. והיום חלק מהרחוב הוסב ל"דרך שמעון רודיק". אלא שבחברת האוטובוסים כנראה לא שמעו  על העניין או שמא נבהלו מהפילים שמסתובבים להם ברחוב.בכל מקרה רחוב חטיבת גולני מתחיל כעת רק במס' 40. אנחנו נבחין בסיורנו בעוד אי-אילו רחובות גזורים שכאלו.

\


סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (ד')

בפרק הקודם עצרנו בכיכר ההגנה (פינת אלנבי - המגינים). עוד רחוב שמתנקז לצומת הוא רחוב שיבת ציון. בתחילה נקרא הרחוב "החדש". כבר ...