חיפה מבלי לקום מהכורסא: סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (ג')

נחזור לכיכר פייסל ונלך במקביל לדרך העצמאות. אנו בתוך העיר העתיקה של חיפה. כאן ליד מסגד אל-ג'רינה היה רחוב הבזאר (או השוק או market st. תלוי באיזו שפה בחרת לקרוא לו).

רחוב השוק (1924). קרדיט: Platt, Robert S. (Robert Swanton), 1891-1964

זה היה המרכז המסחרי של העיר והוא הוביל בין שערי העיר.


מתוך ספרו של אריה מהולל

כיכר פריז נקראה בתחילה כיכר חמרה (וגם הרחוב על שם בעלי הקרקע) או סאחת אל חנטיר (כיכר העגלות). הכיכר שימשה כתחנת התחבורה הציבורית של חיפה, בתחילה עגלות ואח"כ אוטובוסים.

לרחוב שחצה את העיר העתיקה קראו גם "דרך אומיה" על שם בית אומיה. רחוב נתנזון של היום ליד בניין צים הוא בערך על אותו תוואי. פעילי שמאל אוהבים מדי פעם לשנות את השילוט. בחלקה המערבי של העיר נקרא הרחוב "סוק אל-אביאד", על שם בעלי הקרקע.

מסיור "זוכרות"

עם הפעלת הכרמלית שונה שם הכיכר לפריז, על שם הצרפתים שבנו אותה. בקום המדינה רצתה ועדת השמות לתת לכיכר את השם בנימין זאב הרצל. אך מאחר וכבר יש את רחובות הרצל, פינת הרצל והרצליה החליטו לא לשנות את השם. גם רחוב תל אביב בעצם הוא על שמו של הרצל כי זהו שם ספרו אלטנוילנד בתרגומו של סוקולוב שגם על שמו יש רחוב. בחיפה בניגוד לתל אביב (חיפה->נמיר) לא הוחלף השם.

מכאן שוב התפצלות - לשדרות המגינים ולרחוב נתנזון. על נתנזון דיברנו בפרק הקודם. שדרות המגינים החליפו את רחוב קינג ג'ורג'. נקל לראות שבחיפה, בניגוד לתל-אביב וירושלים, עוברת השם.

הארץ, 9 בדצמבר 1935. מקור: עיתונות יהודית היסטורית

הרחוב נקרא בתחילה "הדרך הראשית" וב-1935 שונה שמו לכבוד יובלו של המלך. הצעתה של ועדת השמות הראשונה הייתה לקרוא לרחוב זה "עצמאות" כניגוד לשלטון, אך לבסוף העצמאות נדדה, כאמור, על חשבונם של כל המלכים.


מפת הרץ-שקמוני 1934

בכיכר ההגנה מתחילה דרך אלנבי. לפני הנצחת המצביא, שעל שמו גם רחוב מגידו בכרמל, נקראה הדרך פשוט "הדרך אל המנזר" או סתם "דרך המנזר". המנזר - הוא כמובן מנזר סטלה מאריס.