סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (ז)

מפת הסיור

נחזור לרחוב הבוסתן בתחתית דרך סטלה מאריס. אנו בשוליה של המושבה הגרמנית. ב-1948 מינה ועד הדר הכרמל ועדה מיוחדת בת עשרה חברים שתפקידה להציע שמות עבריים לרחובות. תשאלו ודאי מה פשר "ההשתלטות" של ועד הדר הכרמל על כלל חיפה. ובכן הייתה זאת תקופת מעבר עד הבחירות הרשמיות לעירייה שנערכו בפברואר 51 והוועד ראה עצמו כשליח כל הציבור העברי בחיפה. הוועדה ביקשה לשנות את שמה של המושבה לרחביה שכן "השם המוצע, רחביה, מבטא את רגש הנחמה של עם ישראל שזכה לראות במיגור שלטון העריצים של הגרמנים". מועצת העיר עשתה מה שעושה כל גוף שלטוני כשהוא רוצה למסמס את ההמלצות והקימה ועדה בת איש אחד - דוד הכהן (שעליו ועל משפחתו הענפה אקדיש פרק שלם). שבתי לוי, ראש העירייה, כעס על ועד הדר הכרמל על שהחליט לצאת מגבולות השכונה וכך נשאר השם "המושבה הגרמנית".

המושבה הגרמנית-אמריקאית (שומאכר, אוקטובר 1869)

אם פניינו לכוון רחוב הגפן אזי משמאלנו רחוב יצחק שדה. בימיה הגרמנים של המושבה נקרא הרחוב "פעלד" (שדה בגרמנית) ובמסגרת עיברות שמות הרחובות ורצון לשמור איכשהו על צליל המקור נקבע השם. אנו נראה מספר דוגמאות דומות בהמשך. נמשיך ברחוב הגפן שנקרא על שם הגפנים אשר גידלו הטמפלרים על ההר (Wein Straße). לימים הגיעו למסקנה שאין טעם בגידולם ומכרו את השטח (שרק חלקו היה שייך להם) לבהאים.
Gartenstraße הפך, כמובן, לרחוב הגנים. במדריכים מסוימים רשום הסבר שגוי על הקשר לגנים הפרסים אך המפות שמתארות את האזור הרבה לפני הקמת הגנים מראות שלא כך הם פני הדברים. מימין רחוב הירוק. שוב רחוב ע"ש אליהו הנביא שזה כינויו. יש טוענים שזה על שם הירוק שמסביב. בעיניי זהו הסבר מאולץ.

ניתן לדון רבות במודעה אך שימו לב לשם הרחוב

רחוב בית החולים נקרא כעת רחוב מאיר (רוטברג), מפקד ההגנה בחיפה. במפות המושבה הוא מופיע לפעמים כרחוב המזרח(י). מדוע בית חולים? כי שכן בו בית החולים של האחיות הבורומאיות. בראשיתו היה הבניין בי"ס חקלאי אך עד מהרה הפך למכון הרדג להכשרת מדריכי תיירות ומורי דרך. רחוב הרדג נהפך לרחוב רד"ק. שוב ניסו לעברת תוך שמירת הצליל המקורי (לא לבלבל עם רחוב רנ"ק שנמצא באחוזה).

דבר, 25 בנובמבר 1952. מקור: אתר עיתונות יהודית היסטורית

ניצב לרחוב הגפן (קרוב לנקודת המשטרה ברחוב) נמצא את "הכרמים" שאת הקשרו אין מה להסביר. משום מה, נכון ליולי 2017, אין שום שלט רחוב ולפחות יש את בי"ס אלכרמה שהוא השם הערבי של הרחוב. הכרם היחיד שנשאר בחיפה הוא כרם פרטי ברחוב נתיב אופקים במה שכונה פעם שיכון הקצינים. אנו נפגוש בשם הזה שוב כשנגיע לאזור מלון דן-כרמל.
במפת ציפרין-לוי מופיע חלק מרחוב הגפן כ"רחוב קטוני".

כך גם בעיתוני התקופה.

The Palestine Post, 03/05/1935, מקור: אתר עיתונות יהודית היסטורית

וכבר דנו בפרק קודם על בצרה ומוסול.
עוד בסביבה רחובות הפרסים ואירן (שנקרא במפה מ-1938 Baha) והם עדות לשכונת הפרסים (הבהאים) ששכנה בסמוך למושבה הגרמנית. גם כיום מצויים בו בתי המנהלת של הבהאים וביניהם ביתו של עבאס אפנדי וקבר רעיית נכדו. עבאס החליף במעלה רחוב הפרסים את הרחוב ע"ש האחיות הנזירות בעקבות ביה"ס שקיים ברחוב. ע"פ מדריך רחובות חיפה הרחוב שוים ב-1940.

"הרובע הפרסי" במפת בדקר (תחילת המאה ה-20)

כעת נחזור להצטלבות של הגפן עם שדרות בן גוריון.
הכיכר בהצטלבות נקראת על שם אונסק"ו. זאת בעקבות הכרזת הארגון שהגנים הבהאים הם אתר מורשת עולמי. אחרי החלטת הארגון בהקשר לזיקתו של העם הפלסטיני למערת המכפלה החלו להישמע קולות בחיפה לעשות כמעשה שדרות הציונות, שראינו באחד הפרקים הקודמים, ולבטל את שם הכיכר.

 

 שדרות בן-גוריון נקראו שדרות הכרמל (או כרמל שטראסה או במפות המושבה מופיע לפעמים Hauptstrasse - רחוב ראשי) עד מותו של דוד בן-גוריון. דיירי שיכון ותיקי ההסתדרות (ברוממה) ביקשו לקרוא לרחוב בשיכונם על שם בן-גוריון עוד בחייו, אך הוא סירב לכך. הבקשה יצאה אל הפועל בסיכומו של דבר אחרי מותו והשכונה קרויה בשמה הרשמי רמות בן גוריון.

ניצבת לבן-גוריון סמטת הכנסייה. עוד שם ששרד מימיה הטמפלרים של המושבה על הדרך שהובילה לכנסייה שכבר לא קיימת היום.
במקור רחוב בילהרץ נקרא על משפחת ביילהארץ הטמפלרית שלה היו שייכים שלושת הבתים ברחוב. משום מה חשבו שהוא על שם תיאודור בילהרץ מאבחן מחלת הבילהרציה והשאירו את השם. על שלטי הרחוב, סופר על הד"ר הנכבד ולא על המשפחה. כיום, הבינו בעירייה את הטעות והחליפו את השלטים וכעת כתוב שהרחוב הוא על שם פרידיך ביילהארץ, בן העדה הטמפלרית.
רחוב הופמן (עוד משפחה מן המושבה הגרמנית) שונה ב-1953 לרחוב מרדכי אנילביץ'. הרמן הפכו לשומאכר (נשארו במושבה..) מאדר (שהיה גנן המושבה) ללוחמי הגיטאות וואגנר לאנגל. כאן מדובר על יואל אנגל בעוד ברמת גולדה ישנו רחוב ע"ש יונה אנגל, מעסקני העיר.

מתוך חוברת רווחה לחייל הבריטי (אוגוסט 1945)

לפני שמשפחת בק בנתה את ביתה (כיום בן-גוריון 31) הרחוב שעבר בשטחה נקרא על שמה.

כדי להחזיר מעט עטרה ליושנה החליטו בעירייה לקרוא לאחת הרחבות - "רחבת הטמפלרים".