סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (טו)

מפת הסיור

אחרי שחפרנו בנבכי משפחת הכהן נשוב לסיורנו אל המקום שבו הפסקנו - צומת מוריה צפרירים.
נפנה לצפרירים עד כיכר היינריך היינה בתחילה נקראה הכיכר שכונת בן ציון על שם מרדכי בן ציון ממייסדי השכונה. אין זה נדיר שקראו למבנן בשם בעליו ונגיע בהמשך הפרקים גם ל"שכונת מושלי". אני מזכיר שגם בפרקים הראשונים ראינו שרחובות וכיכרות נקראו בשם בעליהן. חלק מהקוראים ודאי יתפלאו על המונח "שכונה" למספר בתים צמודים אך זהו השם שרווח בתקופה ההיא (לשם השוואה "שכונת הרצליה" שהיו בה כ-10 בתים). הרוצים להרחיב את ידיעתם על בעלי הקרקע של השכונה הקטנה יפנו לכאן.

שכונת בן-ציון מאוסף ד"ר ירי רימון

אחרי הקמת מגדל המים ב-1937 (הוא לא בדיוק הראשון והרוצים להרחיב יוכלו לקרוא את מאמרו של צבי שטראוכר בעיתון העמותה לתולדות חיפה), שונה שם הכיכר לכיכר המגדל. הרחובות הסמוכים גם הם קשורים כהמעיין והמים. 
הנצחתו של היינריך היינה, על אף שהתנצר, לא הייתה מקובלת בזמנו על חלק מהציבור. דבר המזכיר את הנצחת ד'יזראלי שמופיע באחד מפרקי אחוזה. גם כאן העדיפו בת"א להנציחו, בפאתי יפו, בשם ספרו "הרבי מבכרך" ורק הרבה יותר מאוחר נקרא רחוב ממש על שמו.

הצופה, 23 במרץ 1956

המגדל תוכנן ע"י יוחנן רטנר, עמנואל ילן (וילנסקי) ומהנדס המבנים ד"ר נוימן. ע"ש רטנר רחוב ביזרעאליה. ע"ש אביו של ילן רחוב וילנסקי בהדר, אבי אשתו (יהודית) הוא משה אהרון מכליס שעל שמו הרחוב בשוק הטורקי וגיסו לשעבר הונצח במוזיאון שטקליס.
הגן במרכז הכיכר נקרא ע"ש שמואל הכהן, מראשי המתיישבים בכרמל מרכזי ויו"ר אגודת המים. לאחר מותו של הכהן כונסה ישיבה ב-18 ביוני 1947 של ועדת העירייה והוחלט לקרוא רחוב על שמו. כעבור שנה (ב-28 ביוני 1948) הוחלט לקרוא לגן שנשתל ליד מלון לב הכרמל (במקור "מעונות בן ציון") על שמו והמגרש ניתן לעירייה על ידי זלמן וייט (אחד השותפים במלון).

נרד לכוון רחוב לוטוס. במפות ובתב"עות (תוכנית בניין עיר) משנות ה-30 כבר נקבע השם "לוטוס". במפת צבי פרידלנדר מ-46 רשום "לוטוס", ב-50 מופיע "צאלים" וב-57 חזר "לוטוס". ברשימות תושבים שונות משנות ה-40 מוזכר השם רחוב "הצאלים" מספר פעמים. גם במדריך רחובות חיפה מ-1956 רשום "לוטוס (הצאלים)". במפת תיירים מ-1957 מופיע הרחוב בשם "צאלים". מה פשר שינוי השמות הזה אינני יודע. אולי מקורו בטעות שתוקנה, אולי בנסיון שינוי שם שלא צלח.
המשכו של לוטוס מצפרירים לרחל הוסב לזכרו של יהודה כרמי שהתגורר בחלק זה של הרחוב עוד כשנקרא לוטוס.

כנראה מעדיפים בעלי הבית את הרחוב הראשי ככתובתם ולא "סמטת יהודה כרמי"

 

 אנו בפאתי שכונת כרמליה שבה רחוב נוגה. יש בידי יותר מעדות אחת (אך לא סימוכין בכתב) שהרחוב נקרא על שם בתו הבכורה של בעל הבניין הראשון ברחוב, אהרון בר אילן בירנבאום.
נפנה ימינה ונגיע עד כיכר מינה (בן צבי) שחוץ מהיותה חיפאית הנצחתה כאן קשורה למרכז "כרמל - המרכז הבינלאומי להכשרה ע"ש גולדה מאיר" הסמוך (ברח' דוד פינסקי 12) שהקימה. גולדה מאיר גם מונצחת בשכונה שלמה וברחוב בשכונה. מעניין שהיא הונצחה ע"פ שמה הפרטי בניגוד לשאר ראשי הממשלה: בן-גוריון (שכונה, שדרות ובי"ס), אשכול (שכונה), אלון (שכונה, רחוב ובי"ס. כן, אלון היה רוה"מ למשך שלושה שבועות), בגין (שכונה), רבין (קריית הממשלה) ופרס (שכונה). אולי כי רצו להדגיש את נשיותה.

לפנינו רחוב קלר. רחוב קלר נמשך בזמנו מפינסקי של היום עד אנדרטת ברוולד. שדרות מוריה בקטע המקביל נקרא לעיתים "קסאב" ע"ש בעל הקרקע בפאתיה הדרומיים של שכונת כרמלהיים שעליה נדון בפרק הבא. כפי שראינו כבר בפרקים קודמים רחוב היה לפעמים על שם בעל השטח.

מוריה - קסאב מ-1924

קרדיט: מאוסף ד"ר ירמיהו רימון

ישנה אגדה אורבנית, ששמעתי גם ממדריכי טיולים, שכשהחליטו על שינוי השמות הלועזיים חשבו שהרחוב נקרא על שם הלן קלר ולכן לא הוחלף. אין לסיפור הזה שום רגליים. ידוע ידעו בדיוק מיהו פרידריך קלר.

כבר ניקדתם - אז מדוע לא להכפיל את הל' (L), ולמה במלרע?

בישיבת ועדת השמות ב-11 בנובמבר 1953 הועלה הרעיון להוסיף לשמו של הרחוב את השם הלן וכך לשנות את זכר קלר ("מלך הכרמל"), איש המושבה הגרמנית, שדחף לבניית שכונת הנופש כרמלהיים להנצחתה של הלן קלר. ככלל ניטש ויכוח בין הרוצים למחוק את זכרם של הטמפלרים לבין החושבים שחלקם אכן קידם את חיפה מבלי להיות אנטישמים. אחד מאלו שצידדו בקו ההשארה היה ד"ר אליהו אורבך, שבעצמו הונצח שנים מאוחר יותר בסביוני הכרמל (או סביוני דניה בשמם הפרסומי), שכתב מכתב על כך להארץ. את סמטת קלר הנמצאת בין כיכר מינה לכיכר יוסף זינגר כבר שינו לרחוב התור.

מכתבי תושבים: מכתב להארץ מאזרח 23 ביולי 1951 עמ' 2 ודבר, 25 באוגוסט, 1953

מצד ימין רחוב וולפסון, יורשו של הרצל בנשיאות ההסתדרות הציונית.
אך אנו נפנה שמאלה לרחוב קדימה על שמה של אגודת סטודנטים יהודים שנוסדה בווינה ב-1882. יחודה של האגודה שהרצל, שביה"ס הסמוך נקרא על שמו, היה חבר בה. בתחילה נקרא הרחוב "אביב" והתושבים ברחוב התנגדו מאוד לשינוי השם, אך הדבר לא עזר להם.

מעריב, 17 במרץ 1963

בניין עם שני שלטים בשמות שונים

ברחוב אביב (כיום קדימה) התגוררה משפחת ד"ר יצחק איצקוביטש שבנתה תחילה את ביתה ברחוב ארלוזורוב ועם ההפצצות האיטלקיות על חיפה במהלך מלחמת העולם השנייה עלתה לכרמל. ע"ש הד"ר רחוב (יותר נכון מדרגות) בנו"ש ליד "מעון לרופא" שאותו יזם.
בהמשך הרחוב נמצא רחוב כבירים שהוא כמובן עברות לכבאביר.

גם אם נתעלם משגיאות הכתיב - לא ניתן להתעלם מההסבר המאולץ

ג'לאל אדין שמס, מייסד כבאביר, ודודתו נדה עודה מונצחים בכפר.

בעירייה לא קוראים מה הם כותבים בשני קצוותיו של רחוב קטן?

נשוב מעט במעלה הרחוב ונפנה לרחוב הלילך. במפות התכנון של העירייה נקרא הרחוב לעיתים רחוב "התירוש" ע"ש אלכסנדר תירוש שהיה בעל הקרקע. בתב"א מ-1941 מופיע השם roseway כלומר הרחוב היה חלק מרחוב הוורדים של היום.

לימים קוצר שם הרחוב והוא נקרא כעת "הלילך".

היסטוריית הרחובות על הבית בפינת הלילך-קדימה

בהמשך הרחוב גן ע"ש ניצולי קסטנר. אולי בגלל המתיחות שהשם קסטנר מייצר הוחלט שהגן יהיה ע"ש ניצוליו ולא הוא עצמו.

נמשיך בשביל הקטן הממשיך מהלילך לרחוב מרגוע שהוחלף בפינסקי (עוד בחייו), בתקופה שלהיות סופר נחשב עדיין כבוד. חברי מפ"ם התנגדו להחלפה כי הסופר "פרסם דברי השמצה נגד הקיבוץ המאוחד".

על המשמר, 20 במאי 1952

מאחר ופינסקי דומה לפינסקר בנו"ש, דיירי רחוב פינסקי התלוננו בפני נציב תלונות הציבור של עיריית חיפה ב-1974 וזה ביקש את התערבות הוועדה למתן שמות. בישיבה שכונסה ב-30 באוקטובר 1974 הוחלט שעל שלטי הרחוב ירשם השם דוד באותיות גדולות ואילו השם פינסקי ירשם באותיות קטנות. זה כמובן מתנגש עם שאר הדודים בעיר (נווה דוד, כיכר דוד).

בפינת פינסקי עם מוריה התגוררה בתו של הלל יפה שעל שמו רחוב בהדר. בית שתוכנן ע"י רטנר שהוזכר לעיל.

בבית פינסקי רשמו את שמו ללא יוד.

רחוב מקביל לפינסקי נקרא שדרות הצבי. רבים מוותיקי העיר קראו לרחוב "רחוב האהבה" אולי בשל העצים ואולי בשל דברים אחרים שקרו בו. לענ"ד הקשר האטימולוגי הוא מהמילה הערבית ג'זאל (שגם על שמו רחוב בחוף שמן) שתרגומה הוא צבי או אהבה. המילה חדרה גם לאנגלית ולגרמנית והצבי הוא משל לאהבה בשפות רבות.
בשדרות הצבי 10 התגורר דניאל פריץ, מנהל נוסף של בי"ח הדסה/בני ציון שהונצח בשם רחוב ביזרעאליה.
בשדרות הצבי 12 התגוררו יונה ואגון ויס. יונה היא בתו של ד"ר איצקוביטש שהוזכר בהקשר רחוב קדימה.

נמשיך לשדרות יצחק ע"ש יצחק גולדברג הידוע בשם "הנדיב הלא-ידוע". הוא כל-כך לא ידוע כנראה שבאחד מלקסיקוני רחובות חיפה נרשם - "ללא הסבר". דרך אגב ע"ש עורך אותו לקסיקון - אליעזר בונה - רחוב במפרץ חיפה. בכל מקרה גולדברג רכש את מתחם קלר (קלר 2 של היום ומטה) ובנה במקום אחד המבנים בית ע"ש אשתו רחל. בתם, יהודית-לוּדָה, נישאה ליעקב קליבנוב שגם על שמו רחוב ביזרעאליה.

לקסיקון רחובות חיפה 1980

המגרש של שד' יצחק 6 היה בתחילה מגרש משותף של ארתור רופין ושמואל הכהן שהוזכר קודם לכן. רופין בנה בשד' יצחק 6 בית קיץ אך מעולם לא התגורר בו, ואילו משפחת הכהן בנתה בדרך הים את ביתה. כפי שראינו בפרק קודם, למשפחות רופין והכהן קשר משפחתי. ע"ש רופין רחוב גדול המקשר בין אחוזה להדר.

פרופ' יוסי בן ארצי מתאר, בסיפרו "להפוך מדבר לכרמל", את השתלשלות מכירת המגרש שהיום בנוי עליו שד' יצחק 10 מידי חיים ווייצמן (שעל שמו שני רחובות בחיפה) לזיגפריד גליקסמן, מנהל מפעל "שמן". גליקסמן חשוב לעניינינו כי בנו התחתן עם בתו של יעקב מושלי, שהוזכר לעיל ושעל שמו (של מושלי) רחוב במפרץ חיפה.
בסוף שדרות יצחק נפנה ימינה ל"הצופים", תנועת הנוער המובילה, ומשם עד כיכר מילה ברנר שעל קשרי המשפחה שלו ניתן לקרוא בפרק הקודם.

סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (יד)

נשוב לכיכר ספר או כיכר קריית ספר. השם, כמובן, נובע משם הרחוב הניצב לשדרות מוריה.

כנראה לא ממש החליטו על האיות (נמצא על אותו עמוד שלט)

שמה הרשמי של הכיכר הוא כיכר דוד הכהן שהיה איש מרכזי בחיפה של טרום קום מדינת ישראל ואחריה היה ח"כ ויו"ר ועדת חוץ וביטחון. ביתו היה בשדרות הנדיב הסמוך. על המזרקה במרכז הכיכר מופיע שמו של סנדר בלייכר. לא מצאתי שום אישוש שבדין ניתן השם האחרון (זה לא אומר שאין), אז אולי החליטה החברה הקבלנית להנציח את עצמה.

למשתמשי הוייז למיניהם - לא להתבלבל עם דוד כהן, המזכיר הראשון של מועצת פועלי חיפה, שהונצח בקריית חיים.
עוד רחוב "הנכנס" לכיכר הוא רחוב איילון. לא להתבלבל עם רחוב האלון בכרמל מערבי או רחוב יגאל אלון ברמת אלון.

מילא לא החליטו אם יוד אחת או שתיים, אז כבר נואשו מהיודים והחליטו שזה בפרק ו' ולא בי'.

דוד הכהן הוא בסיס למפת קשרים משפחתיים של רחובות חיפה. ניתן לפטור את העניין כ"משחק נחמד" בגנאלוגיה אך ניתן להתייחס אל העניין גם כתופעה של אליטות שמנציחות את עצמן או יש שיגידו מתחתנות עם עצמן.
התמונה המוצגת כאן הוקטנה מאוד בשל מגבלות המדיום של הבלוג, אך ניתן להבחין בה בנקודות אדומות וכחולות. האדומות מייצגות שמות רחובות ואילו הכחולות מייצגות מקומות אחרים כגון מבנים, גנים וכיוצ"ב.

על מנת להקל על הקוראים הוספתי את מפת הקשרים בכתוב. כל שם המודגש הוא אישיות המונצחת בחיפה (לרוב כרחוב).

ליחצו על המפה ע"מ לקבל תמונה גדולה יותר (או הורידו למחשב והגדילו)

• כאמור כיכר ע"ש דוד הכהן.
• רחובות על שם שתים משלוש נשותיו: רות הכהן וברכה חבס הכהן.
• פבזנר היה נשוי לבתו של אחד העם, לאה לבית גינצברג. אחותו של פבזנר, שפרה, נישאה למרדכי בן הלל הכהן (אביו של דוד) ולזוג נולדו ארבעה בנים (ביניהם דוד) ושלוש בנות.
• בתם השנייה של מרדכי ושפרה הכהן, רוזה, התחתנה עם שלמה בנו של אחד העם. כך שיש לנו קשר כפול^.
• בתם השלישית של הכהן, חנה, הייתה נשואה לרופין (נישואיו השניים).
• עוד קשר בין הרופינים להכהן: בתו של רופין (משולמית אשתו הראשונה שהייתה גם בת אחות אביו של רופין), רות, נישאה לדב פלד. בתם שולמית (שולה) נישאה ליחזקאל (חזי) - בנו של דוד הכהן.
• בתם של הרופינים, כרמלה, נישאה ליגאל ידין.
• נחום שימקין, שצויין כבר באחד הפרקים הקודמים, נשא בשנית את ד"ר אסתר קראוזה-גינצברג, אחותו של אחד העם.
• בעלה הראשון של ד"ר שימקין היה אפרים קראוזה שאחיו אליהו  נשא את חיה, אחותו של חנקין שעל שמו שני רחובות בחיפה.
• משפחת וילבושביץ שרבים מבניה התגוררו בחיפה מונצחים ברחוב גדליהו, נחום וילבוש (שהוא אמנם באזור שמן אך גם זאת חיפה) וגן מניה שוחט. אשתו של נחום, שושנה, הייתה בתו של ישראל פיינברג שגיסו היה חנקין (אשתו אולגה לבית בלקינד). בת נוספת, צילה, נישאה לזאב שוהם.
• בן דודה של צילה, איתן בלקינד (בן שמשון בלקינד) נשא את נחמה לובמן מראשון לציון. בת דודה של נחמה, מיכל, נישאה לשלמה בנו של מל"ל.
• לבן דודו של מל"ל, מנחם מנדל בקר, נולדה ציפורה זייד שמונצחת בחיפה ובקריית חיים מונצח בעלה, אלכסנדר זייד.
• אחיה של אולגה חנקין, שמשון בלקינד נשא את פנינה, בתו של אהרן מרדכי פריימן. לגיסתו של אחיה, שמואל, צילה ולבעלה משה סמילנסקי (לו היו אלו הנישואים הראשונים) נולדה שפרה אשר נישאה לעמיהוד גור, בנו של יהודה גור.
• אח של עמיהוד אסף נשא את דבורה, בתם של פינה (פאני) ובוריס רבינוביץ. הוא היה סוחר גדול ביפו שיחד עם אחיו, יצחק, בנו בית כלבו גדול. אחותם, אסתר, הייתה אשתו של ליאון שטיין שע"ש רחוב במפרץ וקברו נמצא בבית העלמין הישן בדרך יפו ומצבתו המקורית והמיוחדת נעלמה עם השנים ובמקומה הוקמה אחרת ע"י פועליו.
• בנו של הרברט סמואל, אדווין, היה נשוי להדסה, אחותו של עמיהוד, והזוג התגורר תקופת מה ברחוב יפה נוף 25. הרברט סמואל, שעל שמו כאמור באחד הפרקים הקודמים, שכונת אחוזה (וגם בעצם כיכר חורב) היה נשוי לביאטריס פרנקלין שאחותה, רות, הייתה נשואה לקיש שנגיע לרחוב על שמו בעוד מספר פרקים. נורמן בנטוויץ' היה נשוי להלן, אחיינתו של סמואל (מצד אשתו). בנוטוויץ הוא אחיה של תלמה ילין אשתו של אליעזר ילין בנו של דוד ילין, שעל שמו בית ספר יסודי במרכז הכרמל, ושל יוסף שהתחתן עם בתו של ד"ר הלל יפה, שרה, שעל שמו מדרגות בהדר בין רחוב ירושלים לרחוב הרצל. כן זה מסובך. משפחות זה דבר מסובך (חכו בסוף זה עוד יותר מסתבך). יצחק גולדברג היה מראשוני המשתכנים בכרמל מרכזי. בתו יהודית נישאה ליעקב קליבנוב. אשתו של גולדנברג, רחל, הייתה בתו של בן דודו של יחיאל מיכל פינס. בתו של פינס, איטה, הייתה אשתו של דוד ילין. פינס נשא לאישה את בתם של חנה ושמריהו לוריא שהיה רב במוהילב. חנה היא בתו של הלל ריבלין ממשפחת ריבלין.
• עוד קשר בין הלל יפה ליצחק גולדברג הוא דרך אשתו של הלל יפה, רבקה (לבית גליקשטיין), אחותה אשתר שהייתה נשואה לחיים מרגליות קלווריסקי, בתם שהייתה נשואה לאליהו אחיינו של גולדברג ובנו של דוב גולדברג, אח של יצחק.
• בן אחר של הלל יפה, ד"ר יעקב יפה, התחתן עם חנה, בתו של שבתי לוי.
• הלל ריבלין הוא אביו של משה מגיד ריבלין. נכדתו של ריבלין (מבתו רבקה) הייתה אשתו השנייה של שמואל סלנט. מכאן (->בנימין סלנט->צבי הירש->יוסף->אפרים->) נגיע לאריאלה. אריאלה היא אמו של יואב קיש ואשתו הראשונה של מיכאל (מייק) קיש בנו של פרדריק קיש (שכבר הוזכר קודם לכן).
• בתו של משה ריבלין, מינה-לאה,היא אמו של דוד בהר"ן. דוד התחתן עם בתו של עקיבה יוסף שלזינגר. אחותו של עקיבה, רחל, הייתה נשואה לאברהם אבא. אברהם אבא והרצל היו דור רביעי וחמישי לסב משותף (אביגדור->שמעון יהודה->נפתלי צבי->יהושע->אברהם אבא; ואביגדור->נפתלי צבי->לאופרד יהושע->שמעון לב->יעקב->בנימין זאב הרצל). ע"פ הסדרה "ההרצלים" ששודרה בערוץ הראשון, הנרייטה סאלד והרצל היו קרובים רחוקים.
• גם שמואל טשרנוביץ קשור לריבלינים (הקשר הוא די מסועף וניתן למצוא אותו באתר משפחת ריבלין). אחיינתו (מצד אמה ואהרון אברהם קבק), בת שבע, נישאה לבנימין, בנו של יצחק גרינבוים שע"ש רחוב בדניה.
• שרה היא אחותו של דוד ילין. שרה נישאה ליוסף מני, נכדו של אליהו מני. דודתו הייתה רוזה לוי שבתה, מלכה, הייתה אשתו של נחמן סלומון, בן חיים סלומון ונכד של יואל משה סלומון. אחיו של נחמן סלומון הוא עו"ד יעקב סלומון.
• יואל משה סלומןן הוא נכדו של אברהם שלמה זלמן צורף (מבנו מרדכי סלומון). מצורף ניתן להגיע למיכל מודעי (אברהם שלמה זלמן צורף->יצחק צורף סלומון->דבורה חיה אלטע סלומון->אושר שמואל הריסון->מיכל מודעי), אשתו של יצחק מודעי שע"ש גן ברח' טבנקין.
• דודתו של דוד ילין, חוה, נישאה ליהודה בלומנפלד. לבלומנפלד (ולאישה אחרת פינה - בתו של ישראל ב"ק) נולד משה חיים ולו נולדה יהודית שנישאה לאהרן ירושלמי אחיו של אליעזר ירושלמי שע"ש רחוב בנווה יוסף.
• עוד ממשפחת ריבלין היא לאורה ריבלין שהייתה נשואה לעודד קוטלר שבתורו היה נשוי לתרצה אתר, בתו של נתן אלתרמן שעל שמו רחוב ברמת בגין.
• בתו של ישראל קסל (מרחוב בהדר שעוד נגיע אליו), לאה, הייתה נשואה לבנו של משה גוטל לוין שמצידו היה נשוי לציפורה בתו של יואל משה סלומון.
• עמינדב, בן נוסף של לוין, נשא את יהודית (ששמה מתנוסס על גדר ביתה ברחוב אלחנן). גיסתה של יהודית, מירי, הייתה אחותו של בנציון נתניהו אביו של יונתן שעל שמו רחוב מבצע יונתן. דודתו של יונתן (מצד אמו) נישאה למשה מכנס שאחיינו הוא ידין מכנס. גיסו של ידין צבי דינשטיין שהיה נשוי לאיה, בתו של רופין. וכך יש לנו קשר יותר ישיר.
• נכדתו של סלומון, מיכל, נישאה לנחום חת. אחותו של חת, שולמית רופאת ילדים במקצועה (1891‏-1976), הייתה נשואה לדוד בר-רב-האי. נינו של יואל משה סלומון, בנו של יצחק אלשטיין, ממייסדי טבע, התחתן עם לילי ממשפחת בונשטיין מזיכרון; אחיו של אהרון רוזנפלד (שעליו דיברנו באחד מפרקי בת גלים) התחתן עם פנינה, דודתה של לילי.
• על שם בנם-יחידם של שולמית ודוד בר רב האי, מאיר ואשתו יהודית, שביל (משעול) ליד ביתם בשכונת שמבור. בנותיהן של יהודית ומאיר, רחל ונוגה, הן גם אחיות וגם גיסות, שכן הן נישאו לאחים.
  
• בתם של מיכל ונחום חת, עדנה גבריאלי, נישאה לארנן. ארנן הוא בנו של נחום גבריאלי, בן הרוקח שאול -בנימין גבריאלוביץ, בן אריה-לייב. בתו של אריה, שרה-מיכל, נישאה לספקטור (שעל שמו כיכר באחוזה) ואלחנן הוא דודו שנגיע אליו כשנדבר על מרכז הכרמל. בתו של ספקטור, שושנה, נישאה לשלום יובל, בנו של ברוך טולצ'ינסקי ממייסדי תל אביב שעקרו לחיפה עם גירוש תל אביב. על שם טולצ'ינסקי רחוב בכרמליה. (ניתן להגיע לגבריאלי גם דרך דיסקין)
• נכדה נוספת של יואל משה סלומון, דבורה, נישאה ליחיאל מנדלבוים (בנו של שמחה מנדלבוים). אחותו רחל נישאה לרפאל קוק אחיו של הרא"ה שעל שמו שדרות בקרית שמואל. מרדכי גימפל יפה היה אח-סבתו (אם אביו) של הרא"ה. נכדו של יפה הוא אריה לייב יפה שהונצח ברחוב על שמו בקרית חיים. אחייניתו, בתו של אחיו בצלאל הייתה נשואה לאליעזר וינשל אחיו של אברהם וינשל.
• בנו של רפאל קוק, שלמה, התחתן עם יהודית, בתו של דב כ"ץ. אח סבו של כ"ץ הוא זכריה מנדל כ"ץ שבנו הוא הרב הנזיר. בתו, צפיה הייתה אשתו של שלמה גורן שע"ש רחוב בקריית שמואל. בן נוסף היה שאר ישוב כהן (בלי הא הידיעה), רבה האשכנזי של חיפה שנים רבות, שהונצח בכיכר ברמת אלמוגי.
  
• שושנה רזיאל, אשתו של דוד רזיאל היא עוד צאצאית למשפחת ריבלין. עוד קישור פתלתל הוא דרך בתו של הרא"ה, בתיה מרים, שנישאה לשלום נתן רענן. אחותו של שלום, פנינה, נישאה לאברהם אלקנה כהנא שפירא, בנו של שלמה שהיה דודה של שושנה (מצד אחותו - חנה מרים שפיצר).
• כעת סיבוך אמיתי: אלונה נכדתם של מניה וישראל שוחט התחתנה עם אריק איינשטיין. שתי בנותיה התחתנו עם בניו של אורי זוהר שהיה נשוי עם בתה של חנה רובינא, שעל שמה רחוב, אילנה.
• עוד סיבוך: רובינא (הבת) הייתה נשואה ארבע פעמים. בעלה השני, גורין ויסמן, היה בן דודו של אבינועם הורביץ. הורוביץ היה נשוי לפנינה, בתו של זלמן דוד ליבונטין שעל שמו רחוב בהדר.
• אם כבר ממשיכים בסיבוך: אחיו של אבינועם הורביץ, אמנון, היה נשוי לרבקה, בתו של מרדכי אזרחי. אחייניתו של אזרחי, יהודית, הייתה גיסתו (מצד אחיו יחיאל, אביו של עזר ויצמן) של חיים ויצמן, שעל שמו שני רחובות. עזר הונצח בשכונת נאות פרס.
• לחיבור שרשרת: יהודית היא אחותו של גרו גרא שהיה גיסו של יוסף ויץ. נשותיהם יהודית ורחומה היו אחיות (בנות יצחק זאב אלטשולר). יוסף ויץ הוא אחיינו של משה סמילנסקי (שכבר הזכרנו) מצד אביו זאב סמילנסקי.
• בנו של יוסף ויץ, רענן ויץ היה נשוי (בנישואים ראשונים) לשולמית לסקוב שנישאה אחרי קום המדינה לחיים לסקוב שעל שמו רחוב ברמת גולדה.
• שולמית לסקוב היא בתו של משה לייב לוין, בנו של פרץ חן. לבן אחר של חן, אברהם אהרן, יש בן בשם מאיר שמחה שבתו חנה נישאה לישראל נח קפלן שע"ש רחוב רינ"ה בקריית אליהו. דרך זלדה, יש קישור לשושלת חב"ד שתוצג בהמשך שוב.
• משפחת משה דיין, שהכביש על שמו אמנם נמצא במפרץ אך נחשב חיפאי, ומשפחת ויצמן קשורים דרך ראומה ויצמן ואחותה רות דיין. אחותו של חיים ווייצמן, גיטה הייתה נשואה לטוביה דוניה מחלוצי התעשייה בארץ ישראל. בתם מיכל התחתנה עם מילה ברנר.
• אחיינתו של דיין, נורית, נישאה למוקי בצר שנקרא ע"ש של משה, דודו, מנספי הארינפורה שעל הטעות בשם הרחוב של שמם דנו כבר קודם. דוד שני היה מחיילי הבריגדה היהודית של שמה רחוב החי"ל הסמוך.
• אחיין אחר של דיין הוא עוזי דיין (בן אחיו זוהר) שנשוי לתמר, בתו של יגאל תלמי. אחותו של תלמי, תחיה, הייתה נשואה לברוך פדה. אחותו של פדה היא דבורה בארון שהייתה נשואה ליוסף אהרונוביץ שמונצח בק"ח. עוד סוג של קשר הוא שבארון הייתה מאורסת למשה בן אליעזר שבנו התחתן עם גאולה, אחותו של דוד בן גוריון.
  
• בתו של דוד הכהן, עדה, נישאה לאהרן ידלין. בן דודו של אהרן, אשר היה חתנו של אליהו גולומב מנישואיו (הראשונים) לדליה. גיסו של גולומב היה משה שרת (שאמנם הרחוב שעל שמו נמצא בקריית חיים - אבל לשם סגירת המעגל נזכירו כאן). בשל שרת יש לנו את הקשר לדב הוז עקב נישואיו לרבקה, אחותו של שרת. כלומר שלושה מארבעת הגיסים שהיו חברים עוד כשהיו תלמידי גימנסיה הרצליה מונצחים בחיפה. ד"א פנינה ליבונטין, המוזכרת לעיל, גם למדה באותו מחזור כמו הגיסים.
• אחיו של דוד הכהן, שמואל, היה מראשוני המתיישבים על ההר (גר בדרך הים 23). לאחר מותו כונסה ישיבה ב-18 ביוני 1947 של ועדת העירייה שבה היה חבר גם אחיו, דוד, והוחלט לקרוא רחוב על שמו. כעבור שנה (ב-28 ביוני 1948) הוחלט לקרוא לגן שליד מלון בן ציון על שמו והוא ניתן לעירייה על ידי זלמן וייט (אחד השותפים במלון).
• למשפחת שרת יש לצרף גם את יהודה בורלא שע"ש רחוב ברמות רמז. בתו של בורלא, צוריה, התחתנה עם נמרוד בנה של תרצה קטינקא (הגננת הראשונה בת"א ואשתו של ברוך קטינקא) שהיא בת דודה של ברוך קטינסקי שהוא הדוד של משה שרת (דרך אשתו, טובה-גיטל).
• הגיס של תרצה טנאי, יהושע ברנדשטטר (שאחת מנשותיו הייתה רחל קטינקא) היה בן דוד של יוסף זינגר שע"ש כיכר ברחוב קלר.
• יעל קציר היא נכדתו של ברוך קטינסקי (דרך אמה ציונה). היא נישאה לאברהם קציר, אחיינו של הנשיא אפרים קציר שעל שמו רחוב בנאות פרס. 
• "קרוב משפחה" נוסף הוא חסן שוקרי. אשתו השלישית של הכהן, צפורה ארבל, חברה קרובה של אשתו השנייה הייתה נשואה לבנו של שוקרי, סוהיל. על שמו של חסן שוקרי שני רחובות. אולי זה המקום לומר שלהכהן ולשוקרי היו יחסי עבודה חבריים מצוינים. חותנו של שוקרי היה חליל פאשה שעל שם חמאמו נקרא רחוב חמאם אל פאשה. בישיבת מועצת העירייה שהתקיימה ב-14 בספטמבר לאחר רצח אברהים אל-ח'ליל, גיסו של שוקרי, הציע דוד הכהן לשנות את שמו של הרחוב שנקרא על שם אביו ולקרוא לו על שמו, ההצעה אושרה בישיבה אבל מעולם לא מומשה^.
  

• עוד חיבור: לסבה של צפורה מנשה מאירוביץ נכד נוסף, יגאל מאירוביץ, שנשא את רינה, נכדתו של זלמן דוד ליבונטין (אביה הוא אליהו).
• משפחת אהרנסון קשורה למשפחת פיינברג לעיל על יד אירוסיהם (לכאורה) של רבקה ואבשלום. זה הדבר הטרוויאלי, אך "קשר אמיתי" הוא דרך צפורה ארבל ודודתה חסידה בקר שגיסתה, הדסה, הייתה אחיינתו של צבי אהרונסון. אם כן צפורה ארבל לא רק קישרה בין יהודים וערבים אלא גם בין משפחות פיינברג ואהרונסון. ניתן להגיע גם דרך ציפורה זייד שמשה אחיה הוא האבא של אבשלום, בעלה של, הדסה, בתם של ניסן רוטמן וטובה גלברג שאחותה, שרה, הייתה נשואה לצבי אהרונסון.
• ציפורה ארבל מחברת לכאן את יהודה אתין (שעל שמו גם נחלת יהודה בעבר) בעל הבית של בית חולים הדסה בהדר. החיבור הוא כך: דודה של צפורה, אברהם מאירוביץ, נשא לאישה את דבורה שהייתה גיסתו של בן ציון מאירי (דרך אחותה רבקה). מאירי היה בן אחותו (אסנה גיטל) של אתין.
• עוד חיבור אפשרי הוא דרך יהודית ויצמן שאמה, בתיה קרישבסקי היא דודתה (דרך אחותה בילה גיטל) של חסידה בקר המוזכרת לעיל.
• אם רוצים לסגור עוד מעגלים אז: יוסי ידין היה נשוי לחנה מרון שהייתה נשואה גם ליצחק ישר שקודם היה נשוי לרמה סמסונוב. מכאן אפשר להגיע ליחיעם ויץ (שעל שמו קיבוץ יחיעם המונצח בקריית חיים כמו גם השיירה אליו) בעלה הראשון (ואז יש לנו קשר לויץ מקודם) ולמשפחת סמסונוב שבתם רוחמה הייתה נשואה לצבי אחיינו של אפרים פישל אהרונסון ומכאן שוב לצפורה ארבל.
• חותנו של זלמן ארן (שע"ש רחוב בק"ח מערבית), נחום הימן (מבתו אביבה) הוא אחיינו של אברהם הימן. חותנו של אברהם (מבתו אהובה) הוא עמנואל בקר שגיסתו חסידה שהוזכרה לעיל.
• דב הוז הוא אח סבתה של יולי תמיר. אשתו השנייה של בעלה הראשון של תמיר (לוני רפאלי) היא ליאורה עופר שדודה הוא סמי עופר שהאצטדיון החדש נקרא על שמו. אם כבר דנים בזוטות אזי הגרוש של ליאורה, אודי אנג'ל, ואשתו השנייה ענת, קנו את ביתו של דוד הכהן בשדרות הנדיב.
• מנשה מאירוביץ היה נשוי לשתי אחיות, פאני - אמה של צפורה ארבל ומרים. מרים היא אמו של עזרא שהתחתן עם שרה, בתה של צפורה ברד. צפורה זאת הייתה אחותו של אלחנן אברומוביץ שבתו, שושנה, התחתנה עם יוסף רפפורט. יוסף הוא בנה של תמרה, אחותו של שמעון וינברג. שמעון הוא אביה של ד"ר חנה סנה, אשתו של משה סנה שע"ש רחוב בדניה.
• עוד אח של אלחנן וצפורה הוא מרדכי. בנו נחמיה התחתן עם חנה אחותה של לאה שהתחתנה עם נתן בנו של ד"ר אליאס כהן. אחייניתו רבקה (בת ישראל) התחתנה עם מרדכי, אחיו של יעקב כספי שהוזכר בבת גלים.
• נכדתו של דיין, רחל (בתה של יעל דיין), נשואה לישי שריד. שריד הוא נכדו של בן ציון ורבין (דרך בתו דורית). סבתו של ורבין הייתה אחותו של אריה לוין.
• אריה לוין (שע"ש רחוב בק"ש) נשא את צפורה חנה, נכדתו של חיים יעקב שפירא ונינתו של אריה לייב שפירא. בנו של לייב שפירא הוא רפאל שפירא שהיה נשוי לשתי בנותיו של הנצי"ב, רשא ודריזל.
• נכדתו של לוין (מבנו של שמחה שלמה לוין) נישאה לאוריאל סופר, בן נינו של חת"ם סופר, אברהם סופר. על "תנועת" שם הרחוב כבר דיברנו באחד הפרקים הראשונים.
• הנצי"ב ובנו מאיר בר-אילן (מאשתו השנייה) בקריית שמואל (עד כמה שזה ישמע מוזר גם היא בחיפה).
• גיסו של הנצי"ב, חיים לייב שחור ממיר, הוא אביו של שאול קוסובסקי-שחור שהוא אביה של ליפשה, אמו של זלמן זאב שחור שהוא בתורו אביה של פנינה, אשתו של יעקב הרצוג בנו של הרב הרצוג שדנו בו קודם.
• הרב הרצוג נשא את שרה, אחותו של דוד הילמן. דוד נשא את חנה, נכדתו של אליעזר שמחה רבינוביץ ואחייניתו של בנימין דיסקין. בנימין נקרא על שמו של בנימין דיסקין שבנו משה יהושע דיסקין התחתן עם שרה-סוניה. זאת האחרונה התחתנה שוב עם מיכאל הלפרן, אביו של ירמיהו הלפרן שעליו דיברנו בפרק על עין-הים.
• אחיה של שרה הרצוג היה דוד הילמן. אשתו, אני, הייתה אחותה של חנה אמו של שמואל בן טובים. בתו של שמואל היא רחל גרץ אשת היינץ גרץ שעל שמו רח' במפרץ ושאחותו הייתה התושבת הראשונה בפרויד. 
• נינו של הרב הרצוג, נועם (בנו של הנשיא הרצוג) הוא בן זוגו של נכדו של דדו, שעל שמו חוף ורחוב.
  
• נכדה אחרת של רבינוביץ, תמר, נישאה לברוך בנו של שמריהו לוין שנדון בו כשנגיע לפרק העוסק בסביבות הטכניון.
• ניתן לחבר את רבינוביץ גם דרך יצחק מוולוז'ין שבתו ריינה בתיה התחתנה עם הנצי"ב (שבבנו מאשתו השנייה כבר עסקנו) ובת אחרת, חוה, אמה של שרה-גיטל, אשתו של רבינוביץ.
• חת"ם סופר הוא חתנו של רעק"א. הרמן שטרוק, היה נינו של רבי אברהם איגר בנו הבכור של רעק"א. חתנו של שלמה זלמן נתנזון (שהוזכר באחד הפרקים הראשונים), אברהם, הוא קרוב משפחה של אשת שטרוק. אשתו של נתנזון, דינה, שעל שמה בית דינה בנו"ש היא בתו של שמעון פרידמן, שעל שמו מדרגות פרידמן.
• בתו של החת"ם סופר, גיטל, הייתה אמו של עקיבא קורניצר, אביה של שרה, אשתו של מנחם שניאורסון, נכדו של הצמח צדק. מהצמח צדק (הצמח צדק->ברוך שלום->לוי יצחק->ברוך שניאור זלמן->לוי יצחק->מנחם מנדל שניאורסון) מגיעים למנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר השביעי של חסידות חב"ד. אשתו של שניארסון, חיה מושקא שניאורסון (שהיא קרובת משפחתו), מונצחת בקריית שמואל. הצמח צדק הוא נכדו של שניאור זלמן מלאדי. על שמו של מלאדי קרוי רחוב בעל התניא בקריית שמואל. הרבי מלובביץ הוא גם נכדו של אברהם דוד לבוט. נכד אחר של לבוט (ואפילו קרוי על שמו) הוא אברהם שלונסקי שעל שמו רחוב בדניה ב'.

  

  בעירייה כנראה לא יודעים שיש זלמן שניאור ושניאור זלמן. שני אישים שונים.
  

  
  
• מצד אחד נתן גשטטנר הוא בן חימשו של החתם סופר (->שמואל->יעקב->שלמה->בתו->נתן) ומצד שני צאצא של מאיר איזנשטט^. בן חימשו של האחרון (->מיכאל->צבי->אלימלך-<מאיר משה) הוא יהושע ברזילי שע"ש רחוב ברזילי בהדר.
• הרבי מלובביץ קשור בקשרי משפחה גם לאשתו של אחד העם (הרוצה להבין זאת שיקרא על כך ב"ספר הצאצאים" של בעל התניא). גם מישאל חשין קשור אליו וכך יש עוד קשר למשפחת ריבלין (שוב ניתן למצוא את הקשר באתר המשפחה). מישאל נשא את רות חשין, בתם של מלכה ונחמן סלומון (ראו לעיל).
• נכדת נכד הצמח צדק, וירה פנינה, נישאה לפואה גרינשפון. אחיו של פואה הוא הרצל גרינשפון (שעל שמו רחוב במפרץ חיפה). אחות אחרת של פואה, יונה, נישאה ליצחק בן יעקב. בתם ,שיה, נישאה ליוחאי בן-נון (שע"ש רחוב על יד הים).
• אחיו של מרדכי בן הלל הכהן הוא סבו של יצחק רבין שעל שמו אמנם אין רחוב אך כך נקראת קריית הממשלה. ע"ש אימו, רוזה כהן, גן בק"ח. הדוד של יצחק רבין היה נשוי לדודה של משה קול. הנכדה של האח של משה קול נשואה לנכד של הדוד של מוטה גור שעל שמו הגשר ליד צומת קריית אתא. כן גם הגשר הזה הוא בתחומי חיפה (פרטים מלאים בוויקיגניה).
• עוד קשר בין הוויצמנים לרבין הולך כך: אחותה של לאה רבין, אביבה, נישאה לאברהם יפה. יפה הוא בנם של חיים ומרים שהם אחים של דב ואסתר יפה בהתאמה. בנם הוא אברהם יפה בעלה של מיכל בתם של ראומה ועזר ויצמן.
• בתו של האדמו"ר האמצעי - ביילא אשת יקותיאל זלמן (וולס), בן יוסף שלום בונם חתן רבי לוי יצחק מברדיצ'ב שע"ש רחוב בק"ש.
• ברוך ממז'יבוז' קשור בקשרי משפחה ללוי יצחק מברדיצ'ב. הוא גם נכדו של הבעל שם טוב שע"ש רחוב בהדר.
• אברהם יהושע השל הוא גם צאצאו של הבעל שם טוב. מי שרוצה לדעת את הקשר יפנה להערה בערך על השל בוויקיפדיה בעברית שקישור ניתן לה בראשית המשפט.
• ברוך הגר נישא לצפורה נינתו של פנחס מקוריץ. נכדתו של האחרון הייתה נשואה לרבי אהרן מסלחוב, חימשו (נכד נכדו) של הבעש"ט שבו דנו כבר.
• אהבת שלום היה שם ספרו של מנחם מנדל מקוסוב אבי סבו של ברוך הגר. בן נינו הוא ישראל הגר שכינויו אהבת ישראל. עוד במשפחה אליעזר ניסן הורוביץ שעל שמו נתיב אליעזר; הורביץ הוא חותנו, בזיווג שני, של ברוך הגר (בנו של אהבת ישראל) האדמו"ר מסערט ויז'ניץ שהונצח, כאמור, על ידי ספרו, כמו גם בנו משה שהונצח גם הוא על שם ספרו. עוד במשפחה חיים הגר מקוסוב, האדמו"ר השני בשושלת קוסוב-ויז'ניץ, שעל שם ספרו, תורת חיים, משעול. בקיצור בשכונת ויזניץ' שינו את הרחובות לטובת הנצחת בני משפחת האדמו"רים.
• הצמח צדיק, שע"ש מעלות היורדות ברחוב גאולה מול רחוב יהושע קניאל, לשכונת ויזניץ', הוא אביו של ברוך הגר.
• אמו של ברוך הגר, מרים, הייתה בתו של ישראל פרידמן מרוז'ין. נכדו של האחרון, חיים מאיר יחיאל שפירא, היה סבם של ש. שלום (שע"ש בית הסופר בנווה שאנן) ושל יצחק שפירא שע"ש כיכר. עוד קשר הוא: יעקב דוד פרידמן הוא צאצאו של יראל פרידמן (ישראל פרידמן->שלום יוסף פרידמן->יצחק פרידמן->משה יהודה לייב פרידמן->יעקב דוד פרידמן). בתו של יעקב דוד, דינה, נישאה למשה שפיר, בן דודו של יצחק שפירא שעל שמו רחוב
• משה חיים לאו היה חתנו של ישראל הגר ובן דודו של אברהם שפירא (האדמו"ר מטלוסט). נינתו, שלהבת חסדיאל נישאה (והתגרשה) ליאיר חסדיאל שהוא בתורו נכדו של משה בליטנטל שע"ש רחוב ברמת אלמוגי.
• זלמן שזר זכה לרחוב על שמו ברוממה. שז"ר היה דוד של שמואל תמיר בשל רעייתו רחל. גיסתו של תמיר, עליזה גרינברג הייתה אשתו של אורי צבי גרינברג שהונצח ברמת בגין. סבא-רבא של גינצבורג הוא אורי מסטרליסק שהיה גיסו של מנחם מנדל מקוסוב.
• אחד מאבות-אבותיו של שמואל תמיר הוא ניסן "הקדוש" כצנלסון (ניסן->שמואל בנימין->שאול->ניסן->ראובן->שמואל תמיר). אח של ניסן "הקדוש" היה ברוך. לברוך היה בן, בנימין ולו בן - משה כצנלסון. למשה היו שני בנים (שמעניינים אותנו במקרה זה) אהרון ובן ציון. אהרון הוא סבא של ברל כצנלסון  שעל שמו רחוב ברל (אהרון->משה->ברל), ובן ציון הוא סבא-רבא של יצחק טבנקין (בן ציון->חיינה גיטל->טבנקין) שגם על שמו רחוב.
• אימו של זלמן שז"ר הייתה שרה רובשוב שאחיה הוא מנחם-מנדל גינצבורג. גינצברג היה אביה של ז'ניה טברסקי.
• נשוב למשפחת ויצמן. אחיה של אמו של עזר ויצמן, מרדכי, נשא את שרה ולהם נולדה תמר. תמר התחתנה עם מיקי כהן. מיקי הוא בנה של יהודית, בת למשפחת שלוש. אחיה מאיר (הנרי) שלוש התחתן עם זהובית. זהובית היא אחותו של ישראל סחרוב שבתורו התחתן עם לאה. לאה היא אחותו של לובה אליאב שע"ש רחוב המוביל מרח' פינסקר למועדון הספורט חיפה.
• עוד קשר הוא מחת"ם סופר שהוזכר לעיל, בנו אברהם, שלבנו שמעון סופר נולד אברהם סופר. אברהם הוא אביו של שלמה סופר שנשא את עליזה, בתם של פייה ואהרן מילבסקי. אחיה של פייה הוא יצחק קוליץ שאחיינו הוא דוד קוליץ (בן חיים ע. קוליץ). דוד נשא את נעמי, בתו של אליהו סחרוב. אחיו הוא ישראל סחרוב שהיה נשוי ללאה, אחותו של לובה אליאב
• סחרוב קשור גם למשפחת בן טובים ומכאן למשפחת הרצוג שהוזכרה קודם לכן.