חיפה מבלי לקום מהכורסא: סיור ברחובות חיפה מבלי לקום מהכורסא (י"ט)

מפת הסיור

את הפרק הקודם סיימנו ברחוב הרב הרצוג. כעת נפנה לארלוזורוב ומיד לרחוב ע"ש יהושע חנקין.

בחיפה ישנם שני רחובות ע"ש יהושע חנקין. האחד שלפנינו שנקרא רחוב יהושע והשני רחוב חנקין בין פיק"א למרכז זיו.

נדמה לי שבדומה לרחוב זייד שהוזכר בפרק הקודם ניתן היה להנציח גם את אשתו, אולגה, שלה זכויות רבות בא"י לא פחות מבעלה.

מפה מ-1928

על מנת להבין כיצד קורה שבאותה עיר ישנם שמות רחובות כפולים ומשולשים נצא לרגע מהירידה לרזולוזצית שמות הרחובות שבה אנו עוסקים בפרקים השונים ונבין את התהליך של שיום (מתן שם) רחובות חיפה. בתחילה, כפי שנכתב כבר בפרקים קודמים, ניתנו השמות ע"פ תפקודם - רחוב השוק, בית החולים, בית הספר, החדש, התחנה או על שם המשפחות הגרות בו - בילהרץ, קלר, הרדג או בעלי הקרקע - חמרה, שמבור. ד"ר תמיר גורן, במאמרו "מתן שמות לרחובות העיר בתקופת המנדט הבריטי" בעיתון "חיפה" - עיתון העמותה לתולדות חיפה, מציין שבפרוטוקולים של עיריית חיפה מהמחצית השנייה של שנות העשרים אין החלטות בקשר לשיום אלא רק שמות חדשים שמופיעים כמקומות ידועים שבאים לתאר מיקום עבודות וכיוצ"ב.
ועדי השכונות היהודיות ראו עצמם אוטונומיים להחליט על שיום רחובות בתחומם. כל ועד בפני עצמו וכך ועד נו"ש וועד הדר הכרמל קבעו לעיתים את אותם השמות. ועדים אלו ראו עצמם עבריים יותר מאשר יהודים. אין זאת רק הגדרה סמנטית אלא השקפת עולם המתארת יצירת "היהודי החדש" הדובר עברית בא"י. ראו לעניין זה השוואה עם נוסח הכרזת המדינה "לפיכך נתכנסנו...נציגי הישוב העברי...מדינה יהודית בארץ ישראל". ביחוד ועד הדר הכרמל שהחליט על דעת עצמו להרחיב את תחום השפעתו מעבר לגבולות השכונה עליה היה מופקד. הוועד החל בכך כבר בשנות העשרים.

הארץ, יום רביעי,1 בדצמבר, 1920. מקור: עיתונות יהודית היסטורית

בספטמבר 1933 החליטה עיריית חיפה למנות ועדת שמות לאזור שיובש בעת בניית נמל חיפה. לאחר בחירות 1934 אושר מחדש קיום ועדה לקביעת שמות לרחובות ובסוף אותה שנה נקבעה ועדה חדשה שבה היו חברים אבראהים צהיון, בדרי אל-אעידי ודוד הכהן. מעניין לציין שעל שם שניים מחבריה יהיו לימים רחובות.

The Palestine Post, שישה באוקטובר 1933

כך החלו להתגלות חיכוכים בין הגופים כשכמובן ידה של עיריית חיפה כגוף הרשמי הייתה על העליונה. כדוגמה לכך ראינו בפרק הקודם בהקשר של רחוב החשמונאים.

נחזור אם כך לרחוב יהושע. מימין לנו גן בנימין ע"ש אדמונד ג'ימס דה רוטשילד (שעל שמו גם שדרות הנדיב על הכרמל). זהו הגן הציבורי הראשון בישראל שהוקם ב-1923.

נחלוף על פני רחוב ע"ש פרישמן (דווקא שם משפחה לועזי בדיוק על פינת בית ועד הדר הכרמל שהפך בימינו למעוז חב"ד. אולי בגלל שפרישמן לא היה ציוני?) ונעבור דרך הגן לרחוב מנחם.

רחוב מנחם נקרא בתחילה רחוב האוניברסיטה ע"ש ספריית 'האגודה להשתלמות במדע' שהביא עימו מת"א אהרן צ'רניבסקי, לימים מנהל הטכניון ושעל שמו רחוב בנו"ש. הייתה כוונה להפוך את האגודה למעין 'אוניברסיטה עממית' אך מפאת המאורעות לא יצאה התוכנית לפועל וספריית האגודה אוחדה עם ספריית פבזנר. מנחם אוסישקין, משום מה, בנה מספר בתים בארץ. אחד מהם הוא ברחוב ירושלים הסמוך ולכן שונה השם.

לפני כמה שנים חוללו פעילים יוצאי עדות המזרח סערה זוטא בקשר לשם הרחוב הירושלמי שאוסישקין, שאכן אהב להנציח עצמו, שינה את שם רחוב מגוריו לשמו. אלא שלא היו הדברים מעולם.

בתו של אוסישקין, רחל, התחתנה עם שמעון, בנו של מקס בודנהיימר שע"ש רחוב בשפרינצק.

פרטי-כל ועד הפעולה של "ועד הדר הכרמל" מ-31 בדצמבר 1930
מקור: ארכיון עיריית חיפה

ספריית פבזנר חוצה גם את הרחוב על שמו. לפנים נקרא הרחוב רחוב בית העם שכן תיאטרון חיפה יושב על מגרשו של בית העם - בית ציבורי של שכונת הדר הכרמל. לפבזנר זכויות רבות בבניית שכונת הדר הכרמל ולכן מיקום רחוב על שמו צריך היה להיות מרכזי שכן כבר ראינו בפרקים קודמים ש"טיב" שם רחוב נגזר מאורכו ומיקומו. בתחילה רצו לקרוא לרחוב שיהיה לימים ברוולד בשמו של פבזנר אך בישיבת ועד הדר הכרמל מ-31 בדצמבר 1931 הוחלט שהוא יחליף את "בית העם".

בשלט של רחוב פבזנר רשום שהוא נולד ב-1879. על קברו ובאנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו של תדהר רשום שנולד בכ"א בכסלו תרל"ט. כלומר ב-17 בדצמבר 1878 לפי הלוח הגרגוריאני. גם אם נחשב לפי הלוח היוליאני נצטרך להוריד ימים ולא להוסיף. כלומר ישנה טעות בשלט. נדמה לי שהטעות מקורה במדריך רחובות חיפה של פלד.

על מנת "לתת כבוד" לעוד אנשים הוחלט לפצל את ספריית פבזנר ולהנציח אישים נוספים שונים. רובם גם הונצחו בשמות רחובות. את התופעה הזאת כבר הזכרנו בפרקים קודמים בהקשר של "גזירת רחובות".

נעלה במדרגות ליד התיאטרון עד רחוב יוסף על שם יוסף טרומפלדור. בירושלים, בדומה לחיפה, ניתן השם "הגדם" (בכתיב חסר). ע"פ אתר עיריית ירושלים ניתן השם רק ב-49.

לפעמים נקרא הרחוב "הגיבור הגדם", שהיה מקובל מאוד באותה תקופה. השם "הפריע" לתושביו כבר מתחילתו.

יהושע קרניאל, מה שאני רואה ושומע בחיפה: נובמבר 1938 מקור:פרויקט בן יהודה

כבר ב-1933 הוחלט לשנות את השם אך השם לא שונה על אף שבמפת ציפרין-לוי מ-1934 רשום "יוסף טרומפלדור". אולי בגלל שהרגלים קשה מאוד לשנות או ש"הוועד הגדול" לא אישר.

פרטי-כל ועד הדר הכרמל 13 בפברואר 1933
מקור: ארכיון עיריית חיפה

כמו בירושלים גם בחיפה ניסו התושבים לשנות את השם.

על המשמר, 10 בינואר 1968

עו"ד עמירם חרלף (שלימים יקרא על שמו רחוב "עמירם" ברמת אלמוגי ועל האירוניות בשמו דנו בפרק המתאים) התלונן גם הוא במכתב למערכת על מהות השם הפרטי ולא שם המשפחה ועל ריבוי היוספים: רחוב יוסף שבו אנו דנים, נתיב יוסף (ליפשיץ) ליד מכללת תלתן ונווה יוסף (ארדנשטיין).

מעריב, 20 במאי 1970

בירושלים פשוט הוחלט לשנות את השם ליוסף טרומפלדור ב-2001 ומאחר והרחוב די קטן קל היה להחליף את השלטים. בחיפה זה מעט קשה יותר.

שלטי בתים שלא החליטו אם הגדם הוא בסוגריים או בלעדיהם (או אולי רק עם סוגר אחד)

מרחוב יוסף מתפצלים שני רחובות - אחד ע"ש הלורד מלצ'ט, הלא הוא אלפרד מונד, שמימן את קבר טרומפלדור (האריה השואג) ורחוב תל חי שאני מקווה שאין צורך להסביר את הקשר בינו לבין טרומפלדור. ברחוב הגליל בנו"ש נקרא ביה"ס היסודי תל חי והוא נמצא בסופו של רחוב טרומפלדור. כלומר אותו קשר כמו כאן.

נמשיך עם רחוב יוסף. בדרך נחלוף על רחוב "אושא" שלא ברור אם הוא ע"ש העיר הקדומה אושא או ע"ש קיבוץ אושה. בשלט, במפות השונות ובמדריכי רחובות חיפה נוקטים לעיתים כך ולעיתים כך.

גם וגם - יבחרו העוברים והשבים

נרד לרחוב ירושלים שלאוהבי פרטי-פרטים שווה להיכנס לערך בוויקיפדיה שכתבתי לפני כמה שנים.

כנראה היה רצון להנציח את ז'בוטינסקי ברח' ירושלים. מקור: ארכיון עיריית חיפה, תיק 3587

נפנה שמאלה עד רחוב בלפור.

רחוב בלפור נקרא בתחילה רחוב מצפה, שכן הוביל לשכונת מצפה ששכנה מרחוב מסדה (שמיד נגיע אליו) למעלה ההר (כולל בר-גיורא שבו ביקרנו בפרק הקודם).

לזכרו של שמואל פבזנר, ט' אייר תר"ץ - ט' אייר ת"ש, ועד הדר הכרמל, חמו"ל 1940

תושבי השכונה סירבו, בתחילה, להצטרף להדר הכרמל אך לבסוף נשברו (בעיקר בשל סוגיית המים). גם בנו"ש ישנו רחוב מצפה. השם השתמר בתחנת המוניות 2525 שעברה אחר כך לרחוב יונה אך תחילתה ברחוב בלפור 7.

כיום תחנת המוניות עברה לאחוזה

כמו שראינו בפרק הקודם רחוב בלפור המשיך בזמנו למדרגות שפינוזה ומספור הבתים בשפינוזה ממשיך את אלו שבבלפור.

נזכיר שניתקלנו כבר בבלפור ברחוב שניים בנובמבר, יום הצהרת בלפור. בת"א הכיכר נקראת ב' בנובמבר.

מלון מצפה שהיה ברחוב בלפור פינת נורדאו

נעלה בבלפור עד מסדה.

שימו לב לכתיב שהיה נהוג כשקראו לרחוב בניגוד למה שעשו לסאלד שהוזכר באחד הפרקים הקודמים. כלומר השתמשו בשם האנגלי של מצדה. השם היה מקובל מאוד בתקופה שניתן השם (ראו לדוגמה את הפואמה של יצחק למדן בשם זה והוצאת מסדה שמוכרת בשל האנציקלופדיה העברית). בעיני העירייה הדבר פחות מצא חן ואת תחנת הכרמלית היא שינתה ל"מצדה".